[א]
סימן כו
[א] כבר. כתב רש"לא וט"זב וש"ךג דהיינו דוקא קודם ששחט הרוב אבל לאחר ששחט הרוב לא מסתבר כלל שיפסול בו נקב אף על פי שהקנה קיים והוא הדין אם נפסק הקנה אחר שנשחט רובו קודם שחיטת הושט. וסיים הש"ך דאפילו לדידן דפסלינן כל הלכות שחיטה במיעוט בתרא היינו במיעוט הנשאר עצמו אבל מה שנשחט כבר נכשר. ועוד דשאני הכא דלא אירע הפסול דרך שחיטה כלל עכ"ל. ומשמע מדבריו דאפילו ניקב בידים בשעת שחיטה על ידי סכין וכהאי גוונא לא מיקרי דרך שחיטה כלל וכל שכן לעיקור בידים ממש. ולחילוק הראשון שחילק בין מיעוט הנשאר למה שכבר נשחט סבירא ליה דבמיעוט הנשאר נוהגים להחמיר אפילו שלא בדרך שחיטה כלל כשנעשה הפסול בידים ולא ממילא על ידי הבהמה עצמה כשמוטה דלעיל סי' כ"דד כמו שנתבאר שם (עיין שם דלא קיימא לן הכי אלא כהט"ז שםה). ולחילוק הב' אין להחמיר אפילו במיעוט הנשאר בפסול שאינו בדרך שחיטה כלל. וגם לחילוק הראשון אין להחמיר אלא ממנהגא שנוהגים כפירש"י בבעיא דלעיל סימן כ"גו דאיכא למימר כולה חדא שחיטה היא אבל מדינא משום טריפות אין חילוק בין מיעוט הנשאר למה שנשחט כבר לפי דעת רש"ל וש"ך וט"זז:
הערות
- א. ביש"ש פ"ב סי' יז.
- ב. ס"ק א.
- ג. ס"ק א.
- ד. ס"ק לו (ד"ה דלא כש"ך).
- ה. ס"ק יא (הובא ונתבאר לעיל שם ד"ה אלא בעיקור).
- ו. סעיף ה, וס"ק יד וס"ק טז.
- ז. ראה לעיל סי' כד ס"ק לא, שציין למ"ש כאן (בהמשך הס"ק, שלא הגיע לידינו), שלדעת הרא"ש (פ"ב סי' יא) יש חילוק בינם מדינא משום טריפות, לאידך גיסא (שדוקא כשניקב כנגד מקום החתך לצד מעלה או לצד מטה נאסר מטעם נקב במשהו בושט לפני גמר שחיטה, מה שאין כן כשניקב במיעוט הנשאר במקום החתך עצמו מאחר שהרוב שחוט במקום הזה מיעוט כמאן דשחוט דמי). וכ"ה לעיל שם ס"ק לו (ד"ה וכן בנעקר), וס"ק מד, ולקמן סי' לג סוף ס"ק ז. ונתבאר בשו"ת צמח צדק סי' כג סוף אות ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.