[מז]
[מז] בזה. דסבירא להו דזה אינו בא על ידי שחיטה בשני מקומות אלא על ידי עיקור שנעקרה טבעת זו על ידי דוחק הסכין ומתיחת הסימן (עיין תבואות שורתסט. שארית יוסף סי' מ"זתע) ואינו יודע מתי נעקרה. ואין חילוק בזה בין נמצאת על הסכין ובין נמצאת על הארץ בין שלימה בין חתוכה ואפילו ב' צידי החתך מונחים על ב' צידי הסכין והטבעת חתוכה על הסכין בין ברוחב הטבעת או אפילו חתוכה ותחובה לארכה שהוא הקיפה. אין בזה הוכחה שלא נעקרה אלא נשחטה בב' וג' מקומות שאם נעקרה תחילה האיך נחתכה. דאפשר שמתחילה נעקר רובה ועדיין היתה מעורה במיעוט ולכך חתך בה הסכין רובה או אפילו כולה ואחר כך נעקרה כולה ובאה לה על הסכין. ופסוקת הגרגרת ברובה נבילה ואין השחיטה מועלת והרי זה ספק בשחיטה וכל ספק בשחיטה פסול ואפילו יש לתלות להקל יותר מלהחמיר לא תלינן עד שיהיה היתר ברור כדלעילתעא (תבואות שורתעב וש"ךתעג וכן דעת הב"חתעד דלא כט"זתעה).
וכל זה בטבעת שלמה או רוב הטבעת אבל מיעוט הטבעת שנמצא בכל ענין כשרה דפסוקת הגרגרת ברובאתעו. וגם משום עיקור אין לחוש לפירוש הט"זתעז וסייעתו דלעילתעח דגם בשעת שחיטה אין עיקור פוסלו בכל שהוא דלא אמרינן כולה חדא שחיטה היא בעיקור שאינו כדרך שחיטה כלל.
ואפילו בספק אם הוא הרוב או לא כתב הט"זתעט להקל משום ספק ספיקא שמא לא היה הרוב ואם תמצי לומר שהוא הרוב שמא נעשה על ידי גילגול הגרגרת. ואף על גב דסבירא ליה להט"ז דספק ספיקא בשחיטה לא מהני לסתור חזקת איסור שמחיים כמ"ש לעיל סי' א'תפ. שאני הכא דיש מתירים לגמרי בלא ספק ספיקא. ומהאי טעמא נמי התיר הט"ז בסתם ומשמע מלשונו דאפילו ישנו לפנינו וספק לנו משום חסרון ידיעה לשער אם הוא הרוב מותר משום ספק ספיקא אף על גב דבכהאי גוונא לא מיקרי ספק בעלמאתפא.
אבל התבואות שורתפב כתב שאם הוא לפנינו אין להקל כלל בספק אם הוא הרוב. וגם בנאבדה צריך עיון למעשה דהא לספק אם הוא הרוב אין לו חזקה דהתירא כלל אלא חזקת איסור לחוד דבהמה בחיים. וספק דשמא נעשה על ידי גלגול הגרגרת אחר שחיטת רוב הסימן אינו כדאי להתיר שאינו ספק שקול דמסתבר טפי שבדחיקת הסכין על הגרגרת בתחלת שחיטה נעקרה חוליא אחת ברובא כמ"ש לעילתפג בשם רש"ל אלא שאחר כך כשהגיע הסכין אצל רובה חתכה הסכין לרחבה. ואף על גב דבעלמא קיימא לן דספק שאינו שקול מצטרף לספק ספיקאתפד שאני הכא שספק אחד השקול עומד בחזקת איסור ואין לו חזקת היתר כלל כנגדהתפה עיין מ"ש בסי' ק"יתפו:
הערות
- תסט. ס"ק לג.
- תע. הובא בש"ך ס"ק לא.
- תעא. ס"ק מ.
- תעב. שם, ובשמ"ח סכ"ד.
- תעג. ס"ק לא.
- תעד. ד"ה כתב באגור.
- תעה. ס"ק יז.
- תעו. סי' לד ס"א.
- תעז. ס"ק יא.
- תעח. ס"ק לו (ד"ה דלא כש"ך).
- תעט. ס"ק יז.
- תפ. וכן ציין לשם לעיל סי' יח ס"ק ג, וקו"א ס"ק ח (דיבור הראשון), וסי' כג סוף ס"ק יא, ולא הגיע לידינו. וראה ט"ז סי' א ס"ק ו. ועד"ז צויין לשם (לתוכן ט"ז זה) לעיל ס"ק מ (ד"ה ולפרש"י), וש"נ. וראה גם לעיל סי' א קו"א סוף ס"ק ז (כמו שיתבאר לקמן).
- תפא. כדלעיל או"ח סי' רסא ס"א, וש"נ.
- תפב. ס"ק לה, ובשמ"ח סכ"ד.
- תפג. ס"ק מו.
- תפד. כדלקמן סי' לא ס"ק טו, וש"נ. וראה ביאורי הלכות.
- תפה. וכדלעיל סי' יח ס"ק ג, שאין מתירים מטעם ס"ס נגד חזקת איסור, אלא כשיש עמה חזקת היתר.
- תפו. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה ש"ך בכללי ס"ס שם דין כז (לענין ס"ס במקום חזקת איסור), ודין לג (לענין ספק שאינו שקול בס"ס).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.