[לח]
[לח] כשרות. ולא דמי לדלעיל סי' י"דשעח דמספקא לן בגמראשעט דלמא לא שרי לן רחמנא דאתי מאבר מן החי אלא היכא דאיכא תקנתא לאיסוריה בשחיטה ולא היכא דליכא לאיסוריה תקנתא בשחיטהשפ. דשאני התם דליכא תקנתא בשחיטה עולמית אבל הכא כיון דבחיים כשר ואינה טריפה משום דהדר בריא ומתרפא אם כן יש לו תקנה בשחיטה לכשיתרפא כמבואר מלשון התוספות דף מ"דשפא עיין שם. ומיהו בלאו הכי נמי יש לומר דלא דמי להתם כמ"ש האחרונים עיין שםשפב. ומיהו בדאפרוק איפרוקי יש לחוש להחמיר לדעת התוס'שפג וסייעתם דטרפה מחיים הויא (ש"ךשפד). והפרי חדששפה והתבואות שורשפו כתבו להחמיר אפילו בדאיקלוף איקלופי לחוש לפרש"י ורמב"ןשפז וכן דעת הרי"ףשפח והרמב"םשפט. וכן דעת הרא"ה בבדק הביתשצ. ומכל מקום בהפסד מרובה אין להחמיר בזה לאחרים נגד רמ"א ושאר אחרונים אלא כל בעל נפש יחמיר לעצמו:
הערות
- שעח. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ה (עובר שהוציא אבר ונאסר האבר כו' החלב שלה אסור לשתותו).
- שעט. סט, א.
- שפ. וא"כ לכאורה גם כאן יאסר החלב והביצים, אף שאין הבהמה טריפה.
- שפא. ע"א ד"ה והאיכא.
- שפב. סי' יד, ב"ח ד"ה עובר. ש"ך ס"ק יא. ט"ז ס"ק ו, וכאן ס"ק י.
- שפג. שם. וכדלעיל ס"ק לה (ד"ה אבל התוס').
- שפד. ס"ק כג.
- שפה. ס"ק לב.
- שפו. ס"ק כו.
- שפז. דלעיל ס"ק לה (בתחלתו ובד"ה והר"ן), ששמוטה היא טריפה.
- שפח. ט, א.
- שפט. פ"ט הכ"א. לפירוש הש"ך ס"ק כג, והפר"ח ס"ק כח.
- שצ. בית ב ש"א (כא, ב). הובא בש"ך שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.