[יח]

הערות

1. קטז. ל, ב ד"ה החליד.
2. קיז. פ"ג ה"י, לפירוש הטור שמפרשו כפירוש ר"ת (ראה ב"י ד"ה ומ"ש רבנו שהרמב"ם).
3. קיח. ראה לקמן ס"ק כ, שהאיבעיא לפירוש זה היא, כשהחליד תחת מיעוט הסימן בשחיטת מיעוט קמא, דהוי תרתי למעליותא.
4. קיט. ס"ט וס"ק טז (שם נתבארה האיבעיא לפירוש רש"י).
5. קכ. בא לבאר החילוקים בין דעת הרמב"ם לר"ת, בחלדה ודרסה ושהייה במיעוט קמא, בושט ובקנה.
6. קכא. שאסר כאן חלדה במיעוט קמא בסתם.
7. קכב. ס"ק כח, וש"נ.
8. קכג. כדלעיל ס"ק יז בדעת הש"ך.
9. קכד. שפירש בתוס' שם האיבעיא (לב, א) שהה במיעוט סימנים, דהיינו במיעוט קמא (וא"כ בודאי מיירי בושט בלבד, שאין לאסור שהייה במיעוט קמא דקנה, כדלעיל ס"ק יז, וש"נ).
10. קכה. ראה שו"ת צמח צדק סי' א אות ב. ביאורי הלכות.
11. קכו. פ"ג ה"ד (שלא פירש האיבעיא בשהה במיעוט קמא).
12. קכז. ראה רא"ש פ"ב סי' ו (שלר"ת אין שהייה בעוף אסורה אלא מספק, במיעוט קמא דושט). לעיל שם ס"ק יא (שרק בספק שהייה גמורה בעוף הוי ספק, או ודאי נבילה). לקמן סי' לג ס"ק ז (אם נקובת הושט הוי נבילה).
13. קכח. כדלקמן סי' לג ס"ג.
14. קכט. סי' קפז (דהכי אגמריה רחמנא כו'). הובא בש"ך ס"ק כ (לחלק מטעם זה בין דרסה וחלדה להגרמה בושט, כדלקמן ריש ס"ק לא).
15. קל. פ"ג הי"ג (שהעתיק תשובת הריב"ש).
16. קלא. פ"ג ה"י (טעם החילוק בין חלדה לשהייה).