ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות שחיטהסימן כג[כו]

[כו]

[כו] לנקיבת הושט. אחתך העור בבהמה קאי^קצ. אבל בתלש נוצות מן העוף אין לחוש כלל לנקיבת הושט אף על פי שיצא דם אלא שנהגו הבודקים להטריף בזה משום גזירה אטו נקרע העור מן הצואר^קצא. הלכך אין להחמיר בזה כלל בהפסד מרובה וכהאי גוונא^קצב כגון לכבוד שבת או לעני^קצג. ואל תשגיח במה שכתבו בשחיטות להחמיר בזה גבי יונה כי הוא חומרא בלי טעם עכ"ל רש"ל^קצד. והסכים עמו הש"ך בס' הארוך^קצה:

הערות

קצ. ט"ז ס"ק ז.
קצא. דרכי משה ס"ק ז, בשם שו"ת מהר"ם פאדווא סי' פג. ש"ך ס"ק כ. ט"ז שם.
קצב. ב"ח סוף הסימן. ש"ך שם.
קצג. ב"ח שם.
קצד. פ"ב סי' יד.
קצה. ד"ה שחט העוף. וראה שו"ת צמח צדק סי' רנג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.