ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות שחיטהסימן יח[כה]

[כה]

[כה] ומעבירין אותו. ומכריזין על בשר ששחט לעצמו בלא ראות החכם את סכינו שהוא טריפה (רמב"ם^קנד וטור). וכתב בדרכי משה^קנה בשם מהרא"ק דאף האידנא דינא הכי עכ"ל. ומשמע מסתימת לשונו^קנו דאף האידנא מכריזין על בשר ששחט למפרע שהיא טריפה משום דדינא הוא לחוש לו ולא קנסא וכמ"ש לעיל ס[ימן] א'^קנז. אבל השו"ע שהשמיט דין זה אפשר דסבירא ליה דקנסא הוא שקנסו^קנח בימיהם שהיו הקצבים שוחטים בעצמם אבל האידנא אין לקנוס הקצב בשביל השוחט^קנט. ואין לאסור למפרע אלא כשנראה בו קלות שהוא מיקל בבדיקת הסכין בשאט בנפש כמ"ש הרשב"א^קס אעובדא דלקמן סעיף י"ט דמיירי בכהאי גוונא אבל לא שאירע לו מכשול שלא בדק יפה אף על פי שהוא פושע וכמ"ש לעיל סי' [ב']^קסא:

הערות

קנד. פ"א הכ"ז. וכ"ה בגמרא יח, א.
קנה. ס"ק יא.
קנו. שכתב זאת על מ"ש הטור מכריזין כו' (ולא על מעבירין אותו).
קנז. סי"א, וס"ק נג.
קנח. ראה שו"ת צ"צ סי' ג סוף אות ג.
קנט. כדלעיל שם.
קס. שו"ת ח"א סי' תקצד.
קסא. קו"א ס"ק ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.