ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות שחיטהסימן יח[כב]

[כב]

[כב] יפגמנה. דשמא ישחוט בו בלא בדיקה ויאבד הסכין ויסמוך אחזקתו שהוא בדוק כי ישכח שנשתמש בו ושמא עשהו פגום במה שנשתמש בו^קלח. ומקור דין זה הוא מהרשב"א שבחדושיו^קלט ובתורת הבית הארוך^קמ אהא דאמרינן בגמרא^קמא הטבח צריך שיהיה לו ג' סכינים אחד ששוחט בה ואחד שמחתך בה בשר ואחד שמחתך חלבים כתב הרשב"א דהיינו טעמא שלא יחתוך בשר בסכין ששוחט בו כי לפעמים חותך בה בשר ואינו חושש לה משום פגימה לפי שאין הבשר מצוי לפגום ופעמים שיש בו עצמות בבשר ומשתלי ושוחט וסומך על בדיקה הראשונה ואסור עכ"ל. מבואר מזה שבדיעבד אין לחוש לפגימה בחתיכתו בשר בלא עצמות וכן בכל דבר רך כיוצא בו^קמב:

הערות

קלח. ש"ך ס"ק כד.
קלט. ח, ב ד"ה הא דאמרינן.
קמ. בית א שער ב (טז, א).
קמא. ח, ב.
קמב. וכדלעיל ס"ק ב (שהוכיח מכאן). ולענין עור העוף, ראה לעיל קו"א ס"ק ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.