ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות שחיטהסימן יחהקדמה

הקדמה

סימן יח

הקדמה

אמר רב חסדאא רמז לבדיקת סכין מן התורה מנין שנאמרב ושחטתם בזה ואכלתם (ומדקאמר בזה ש"מ סכין בדק להםג). פשיטא כיון דכי נקב (לושטד) טריפה בעינא בדיקה (דהא אי איכא פגם נקיבה ונקרע וכתיב וזבחת וקריעה אינה שחיטה ונמצא שלא נשחטו הסימנים (רש"י דף י'ו) וה"ל כמתה מאליה שאין שחיטה מועלת אלא בסימנים שלמים שלא נקבו נקב העושה טרפה מחייםז כדלקמן סי' ל"גח). לחכם קאמרינן. והא אמר רבי יוחנן לא אמרו להראות סכין לחכם אלא מפני כבודו של חכםט (ואנן מקרא ילפינן להי). מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. במערבא בדקי לה בשמשא (נותנים אותה בשמש ורואין בחודהיא) בנהרדעא בדקי לה במיא (הופך חודה למטה ומוליכה על פני המים ונוגע מעט אם יש פגם העוקץ עושה כמין חריץ במים בהליכתהיב) רב ששת בדק לה בריש לישניה רב אחא בר יעקב בדק לה בחוט השערה בסורא אמרי בשרא אכלה בישרא ליבדקה (היא באה לחתוך בשר הסימנים לפיכך עיקר בדיקתה בבשר או בריש לשניה או בבשר אצבעו אם בשר זה פוגע בפגם כן יפגע בו בשר הסימן אבל בדבר אחר לא הוי בדיקה שמא דבר קשה עובר על פגם קטן ואינו חוגר או דבר שהוא רך יותר מדאי כגון מים נכנס לתוך פגם קטן אף על פי שאינו פגם לקלקל הסימניםיג). אמר רב פפא צריכא בדיקה אבשרא (בשר האצבעיד בשביל הושטטו שהוא רךטז) ואטופרא (משום קנה (תוס' ורא"שיז) שלא יקרע רובו בפגימות רבות שבסכין או אפילו אין בה אלא פגימה אחת ותקרע משהו המשלים לרובו (עיין תורת הבית הארוךיח ובדק הביתיט ומשמרת הביתכ) דנפיק חיותא דקנה בקריעה ולא בשחיטה וכמ"ש לקמן סוף סימן כ"אכא ובאבישרא לחוד לא סגי דזמנין דאיכא נמי איפכא דיש פגימה שאין בשר אצבע והושט מרגישים והצפורן והקנה מרגישיםכב) ואתלתא רוחתאכג (באמצע חודה ובצדדין שמא נפגם עובי חודה בצדה ונאחז הסימן בעוקץ ונקרעכד). רב יימר אמר אבשרא ואטופרא צריכא ואג' רוחתא לא צריכא. מי לא [א"ר זירא] אמר שמואל ליבן סכין (באורכה) ושחט בה שחיטתו כשרה שחדודה קודם ללבונה (קודם שיכוה הסימן בלבונה הוא נחתך בחדודהכו) וקשיא לן והאיכא צדדים (שנכוו בצדי הסכין קודם שתגמר השחיטהכז ושריפה כנקב הואכח ואם ניקב הושט קודם שנשחט רובו אף על פי שניקב כנגד מה שנשחט כבר טרפה ואין שחיטה מועלת בו כדלקמן סי' כ"וכט) ואמרינן בית השחיטה מירווח רווח (מתרחב החתך מצדי הסכין מכאן ומכאן ואין נוגע בסימן אלא חדודו של סכיןל) הכי נמי בית השחיטה מרווח רווח (ולא איכפת לן אם יש פגם בצדי הסכין דאין צדי הסכין נוגעים בסימןלא) עכ"ל הגמרא ופירוש רש"י.

וכתב המרדכילב דיש פוסקים כרב יימר מיהו נהוג העולם לפסול כשנמצא פגימה מן הצדדים כמו על חודה עכ"ל. וכן פסקו רוב הפוסקים כרב פפא. וההיא דשמואל דחו מהלכה ופוסלין בליבן סכין ושחט בהלג. ויש שחילקולד בין ליבן סכין שאינו מתפשט לצדדין ובין מורשא דפגימה שמתפשטת חוץ לסכין במקום הפגם ונאחזת בצדדי בית השחיטה וקורעתן. ועוד חילקולה בין ידוע שהיתה מלובנת ומכוין שלא יטנה לצדדין ובין פגימה שבצדדים שאם לא יבדוק תחלה פעמים שיש שם פגימה ואינו יודע ולא יזהר מלהטות. ולפי זה אם היה יודע שאחד מן הצדדים פגום וכיוון שלא להטות לאותו צד שחיטתו כשירה. מיהו לענין מעשה אין להקל (ב"י סי' [ט']) ולכן סתם רמ"א כאן אף על פי שהביא סברא זו בסי' ט'. ועיין מ"ש לקמן סעיף י"אלו בשם כנסת הגדולה:

הערות

  1. א. גמרא יז, ב.
  2. ב. שמואל א יד, לד. וראה גם לקמן ס"ק יב.
  3. ג. רש"י שם ד"ה ושחטתם.
  4. ד. רש"י שם ד"ה דכיון (שטרפה במשהו; מה שאין כן בקנה שאינה טריפה עד שיפסק רובו, כמבואר במשנה מב, א. טור ושו"ע רס"י לד. וכדלקמן בסמוך).
  5. ה. רש"י שם.
  6. ו. ע"א ד"ה נפגמה. וראה לקמן קו"א ריש ס"ק ד. סי' כד ס"ק לה-ו. ביאורי הלכות ס"ק א.
  7. ז. ולכן אף כשנטרפה בפגימה במיעוט קמא בושט, אין השחיטה שלאחריה מועלת להוציאה מידי נבלה. וראה ביאורי הלכות ס"ק ב.
  8. ח. ראה שם ס"ג וס"ק ז.
  9. ט. כדלקמן סי"ז וקו"א ס"ק ט.
  10. י. רש"י שם (יז, ב) ד"ה לא אמרו.
  11. יא. פירוש הא' ברש"י שם ד"ה בשימשא.
  12. יב. פירוש הא' ברש"י שם ד"ה במיא.
  13. יג. רש"י שם ד"ה בשרא אכלה.
  14. יד. רש"י שם ד"ה אבישרא.
  15. טו. תוס' שם ד"ה אבישרא.
  16. טז. רא"ש פ"א סי' כד.
  17. יז. שם. וראה לקמן קו"א ס"ק ג (ד"ה דשם, ואילך), ביאור הדברים לשיטת הרשב"א ולשיטת הרא"ש.
  18. יח. בית ראשון ש"ב (יא, ב: בחצי קנה פגום ושוחט בו כל שהוא וגומרו). וכ"ה ברמב"ן יז, ב סד"ה סכין.
  19. יט. שם יב, א.
  20. כ. שם יב, רע"א.
  21. כא. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ה (שאם השלימו לרוב בשחיטה כשר). לקמן סוף ס"ק ג. סי' כד ס"ק כח.
  22. כב. ריטב"א שם ד"ה אבישרא. לבוש ס"ט. תבואות שור ס"ק יד. וראה לקמן קו"א ס"ק ג. ביאורי הלכות שם ס"ק ה.
  23. כג. כדלקמן ס"ט.
  24. כד. רש"י שם ד"ה ואתלתא.
  25. כה. רש"י ח, רע"א.
  26. כו. רש"י יז, ב ד"ה שחידודה.
  27. כז. רש"י שם ד"ה הא איכא.
  28. כח. רש"י ח, א ד"ה והאיכא.
  29. כט. ס"א (כנגד המקום ששחט), וס"ק א (קודם ששחט הרוב).
  30. ל. רש"י ח, א ד"ה מירווח.
  31. לא. רש"י יז, ב ד"ה אתלתא רוחתא לא צריכי.
  32. לב. רמז תקפט.
  33. לג. דעה הא' שבטור ושו"ע סי' ט.
  34. לד. רא"ש פ"א סי' ח, בשם רבנו יונה.
  35. לה. רא"ש שם. טור ורמ"א שם בדעה הב'.
  36. לו. ס"ק יז (שלענין בדיקה שאחר שחיטה סמכינן אפוסקים כרב יימר).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.