[ה]
[ה] לבין עצמו. ולא חיישינן שמא לא יזהר לשחוט יפה שלא ישהה וידרוס [משום] דלא שביק התירא ואכל איסוראכג כיון שבידו לשחוט יפהכד שזו חזקה היא אפילו בפושעיכה ישראל כשיש איסור והיתר לפניו שאינו מניח את ההיתר ואוכל את האיסור עד שידוע שיצא מחזקה זו ואינו חושש כלל באיסורין (רמב"םכו תבואות שורכז). ואפילו לא יאכל הוא משחיטה זו מכל מקום חושש הוא שלא להאכיל איסורים כמו שלא לאכול שלא לעבור על ולפני עור וגו'כח כשאפשר לו שלא לעבור (תוספותכט ורא"של). אלא דמטרח לא טרחלא לבדוק הסכין ולתקנה אם היא פגומה (רא"שלב) אפילו אם יאכל ממנה משום הכי בודק הסכין ונותן לו (גמראלג) (ב):
הערות
- כג. תוס' ג, ב ד"ה בודק. רא"ש פ"א סי' ז.
- כד. ש"ך סק"ד. שמלה חדשה שם.
- כה. בכת"י: ברשעי.
- כו. פ"ד הט"ו.
- כז. ס"ק ז.
- כח. ויקרא יט, יד (דלא כמו הכותי, דלקמן ס"ק יד).
- כט. שם.
- ל. שם. טור וב"י ד"ה ומ"ש ואפילו. לבוש ס"ב. ש"ך סק"ה.
- לא. גמרא ד, א. וראה קו"א סק"ה.
- לב. שם. שמלה חדשה שם. וראה לקמן קו"א סק"ז (שלדעת הרשב"א אינו טורח אפילו בבדיקה לבדה). לעיל קו"א ס"ק א (שי"א שמטעם זה אין הנשים נאמנות על השחיטה).
- לג. ג, סוע"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.