[נג]
[נג] אסורה. כי ראוי לדמותו למומר לאותו דבר דלקמן סי' ב'חצר כיון שעבר על החרם כדי לשחוט ואף על פי שאינו חשוד לאכול דבר איסור מכל מקום מכוער הדבר וראוי לקנסו שלא יאכלו משחיטתו עכ"ל הרא"ש בתשובהרצט. ומבואר מלשונו דמדינא ליכא איסורא אלא משום קנסאש דלא הוי באמת כמומר לאותו דבר משום דחרם קיל לאינשי טובא לגבי נבילה ואף על פי שחשוד לעבור על החרם אינו חשוד על הנבילהשא ולפיכך בהפסד מרובה יש להתיר (פרי חדששב). ואם שגג בדבר שלא ידע מהחרם אין לאסור כלל דלא הוי כמומר לאותו דבר אלא כשעובר במזיד (ט"זשג). ולפי מה שכתב הפרי חדש שאינו אלא קנס אפילו אם השוחט הוא מזיד אלא ששחט אצל אחרים שלא ידעו מהחרם אין לקנסם כללדש.
ואם הקהל פסלו בפירוששה שחיטת כל השוחטים זולתי טבח הידוע אסור לכולי עלמאשו מדינא ואפילו לא הטילו חרם כי יש רשות ביד הצבור לאסור את המותר למיגדר מילתאשז (רא"ש שם). אבל אם לא פירשו כן בפירוש אין במשמע דבריהם שתהא השחיטה נפסלת רק שהעובר ענוש יענש כדין עובר על תקנת הקהל או עובר על החרם ולא לאסור הבשר (פרי חדששח ותבואות שורשט):
הערות
- חצר. סעיף ו, וקו"א סקי"ג.
- רצט. כלל ז סי' א.
- ש. ראה לעיל קו"א סק"ו (ד"ה ואם שחט).
- שא. ראה לקמן סי' ב קו"א ס"ק יג.
- שב. ס"ק לח. וראה גם לעיל קו"א ס"ק ו. שו"ת רבנו סי' י.
- שג. ס"ק כ.
- דש. ראה גם לקמן סי' יח סקכ"ה.
- שה. שמלה חדשה סי' ב סכ"ב, ותבואות שור שם סקל"ט.
- שו. בכת"י: בכל ענין.
- שז. ראה שו"ת רבנו סי' ח (למיגדר מילתא דאיסורא לעשות סייג לתורה, אבל לא בשביל דבר שבממון). שם סי' לט בסופו (לגזור .. על השוחטים שלא ישחטו על החתונה שום בהמה ועוף ואם יעברו ח"ו תהא שחיטתן נבלה). שו"ת צ"צ יו"ד סי' קפ אות ד.
- שח. שם.
- שט. שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.