ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות שחיטהסימן א[לא]

[לא]

[לא] ישראלים. אנגנבו דוקא קאיקעח. אבל בנאבדו לא חיישינן שמא נגנבו אלא תלינן שברחו מביתו ומצאם ישראל שהיה סבור שנתייאשו הבעלים (מרדכיקעט) ואחר כך נמלך להחזירםקפ או שנפלו ממנוקפא.

ובנגנבו לא בעינן אלא שיהיה רוב גנבי העיר ישראלים ואף על פי שאין רוב ישראל מצויים במקום שנמצאו ואפילו רוב העיר נכרים כן כתב הש"ךקפב. ומה שכתב רמ"א וגםקפג כו' רוצה לומר דאז מותר בין בנגנבו בין בנאבדו. ואף אם לא נתכוין לזהקפד העיקר בזה כהש"ך שכן פסק הפרי חדשקפה ותבואות שורקפו.

אבל אם רוב גנבי העיר נכרים אף שרוב טבחי העיר ישראל אסור דלא תלינן שאחד מהטבחים גנבם כיון שאינן מוחזקים בגנבים וגם אין לתלות שהגנב מכרם להם כי הוא מתיירא למכור בעירוקפז:

הערות

  1. קעח. ש"ך סקי"ט.
  2. קעט. רמז תקצד.
  3. קפ. שמלה חדשה סכ"ה.
  4. קפא. ראה לקמן סקל"ג.
  5. קפב. שם.
  6. קפג. דמשמע שצריך גם רוב ישראל מצויים וגם רוב גנבי ישראל.
  7. קפד. אלא ס"ל שצריך גם רוב ישראל מצויים וגם רוב גנבי העיר ישראלים.
  8. קפה. ס"ק יט.
  9. קפו. ס"ק מג.
  10. קפז. פרי חדש שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.