[כה]

[כה] הלכות שחיטה כו'. דודאי אילו שהה ודרס לא היה מאכילה לנו (ב"יקמז). ולפי זה הוא הדין איקמח שתק ואינו אומר כלום דמאחר שיודע הלכות שחיטה ודאי אלו שהה או דרס לא היה שותק ולא היה מאכילה לנו והיה אומר ששהה ודרס (ש"ךקמט. וכן דעת הש"עקנ).

ולפי דעת הרא"ש דלעילקנא דחיישינן שמא שכח להודיע הכא ברגיל להתעלף אסור אפילו בדיעבד אי ליתיה קמן דנשייליה. וטוב לחוש לדבריו ולהחמיר בשל תורה (תבואות שורקנב). ומכל מקום אם הניחה במקום שאין אדם עשוי להטיל נבלתו אין לנו להחמיר עיין סעיף ד'קנג:

הערות

  1. קמז. ד"ה וכתב הרמב"ם. וראה גם לעיל סק"ו.
  2. קמח. בכת"י: אפילו.
  3. קמט. ס"ק יג.
  4. קנ. ס"א, וכדלעיל סק"ו.
  5. קנא. ס"ק ו.
  6. קנב. ס"ק לט. וראה גם לעיל סוף סק"ו (בדבר שאין בו הפסד).
  7. קנג. וס"ק לג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.