[יא]
[יא] ובקי ביד. דהיינו שישחוט לפניו ג' שחיטות כשרות רצופים כדלעילסח.
והמנהג שג' שחיטות אלו הן תרנגוליםסט שקשה בהן השחיטה מפני חשש שמוטה וצריך אומנות ביותרע ואחד מהן הוא תרנגולעא מפני שהשחיטה קשה בו יותר מבתרנגול[ת] משום חשש שמוטהעב.
ואף על פי שהוחזק בתרנגולים ושאר עופות אין נוהגים ליתן לו לשחוט בינו לבין עצמו עופות הקטנים שהן צפרים ויונים הקטנים אלא למי ששחט אותם ואתמחי כבר בהםעג בפני מומחה (דהיינו ששוחט ג' שחיטות כשרותעד כדלעיל. עיין שמלה חדשהעה דלא דק) לפי שהניבול מצוי בהםעו. ומשום הכי מדקדקים מומחים גדולים מתי שבא לפניהם עוף קטן אין שוחטין אותו לבדו אלא עם עוף אחר כדי להסתלק מחשש ברכה לבטלה (ים של שלמה פ"ט דב"ק סי' כ"געז. עיין שם הטיבעח דלא כשמלה חדשהעט שלא עיין שם). ואם מביאים לפניו ב' צפרים או ב' יונים קטנים אין צריך יותר דכולי האי לא חיישינן שיתנבלו שניהם (ש"ךפ). וזה אינו מעיקר הדין אלא חומרא בעלמא ונכון ליזהר בו (פרי חדשפא).
ומה שנוהגים שהתרנגולים ששוחט לפני החכם נוטל החכם בשכרו וגם יש לו קצבה ושכר במה שנותן לו אחר כך רשות לשחוט מנהג רע הוא ומחמת זה באו כמה קלקולים שנותנין רשות והסכמה מחמת שכר פרנסתן אפילו למי שאינו ראוי לכך לכן כל ירא שמים יתרחק מן הכיעור והדומה לופב ואל יהנה אפילו מן התרנגולים אלא יתן לעניים (רש"לפג ש"ךפד).
ואם לא קצבו לו הקהל דבר מועט בשכרו אלא מעלה בדמים כפי רצונו יש בו גם כן משום גזל שהרי השוחט מוכרח ליתן לו שאם כן לא יניחהו לשחוט בעירו (שמלה חדשהפה) (ז):
הערות
- סח. ס"ק י.
- סט. יש"ש פ"א סי' ה, וב"ק פ"ט סי' כג (ע"פ הגמרא שם צט, ב). ש"ך סק"ו.
- ע. יש"ש שם ושם. שמלה חדשה ס"ו.
- עא. יש"ש שם. ש"ך שם.
- עב. יש"ש ב"ק שם. שמלה חדשה שם. וכדלקמן סי' כד ס"כ וסי' כה סק"ג.
- עג. יש"ש שם. ש"ך שם.
- עד. את העופות הקטנים, וכדלקמן (במוסגר).
- עה. סעיף יא (עד שיהא שוחט מובהק מזמן רב).
- עו. יש"ש שם. שמלה חדשה שם.
- עז. וש"ך שם.
- עח. שגם בעופות קטנים מספיק ג' פעמים, כדלעיל (במוסגר).
- עט. שם, שמצריך שיהא שוחט מובהק מזמן רב.
- פ. סוף ס"ק ו.
- פא. ס"ק ח.
- פב. גמרא מד, ב.
- פג. פ"א סוס"י ה.
- פד. סוף ס"ק ו.
- פה. סעיף יב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.