כ
כ אתרוג שנקבוהו עכברים אע"פ שהוא כשר בשאר הימים שהרי החסר הוא כשר בשאר הימים מיום שני ואילךקכו מכל מקום לכתחלהקכז לא יטלנו אף בשאר הימים עד שיסיר ניקור העכברים משום מיאוסקכח אבל אם היה פיסולו מחמת שאינו הדור כגון שהיה יבש או מנומר שפסול כל שבעת הימים אין מועיל להכשירו על ידי שיחתוך ויסיר מקום היבשות או מקום המנומר הואיל ובא מכח פסולקכט.
ואפילו לכתחלה מותר מיום שני ואילך לחתוך מן האתרוג ולאכול ויוצא ידי חובתו בהנותרקל אף על פי שהוא מיעוט של כל האתרוגקלא ובלבד שיהיה בו כביצהקלב.
במה דברים אמורים כשהתנה עליוקלג קודם בין השמשות של ליל ראשוןקלד שאינו בודל את עצמו מלהיות כחו וזכותו בהאתרוג כל שהות בין השמשות של ליל שניקלה דנמצא אתרוג זה לא הוקצה בבין השמשות של ליל ראשוןקלו שהוא תחלת החג למצות נטילת אתרוג שהרי לשאר ימי החג התנה עליו שיהא כחו וזכותו בו בתחלת כניסת שאר ימי החג דהיינו בין השמשות של ליל שני אבל אם לא אמר בפירוש שאינו בודל את עצמו ממנו כל שהות בין השמשות אע"פ שהתנה עליו שיהא מותר להסתפק ממנוקלז מיום שני ואילך אסור להסתפק ממנו מיום שני ואילך דכיון שבבין השמשות של ליל ראשון שהוא תחלת כניסת החג היה מוקצה ועומד למצות נטילת אתרוג של כל שבעת ימי החג שהיה אסור לו להסתפק ממנו כל שהות בין השמשות של ליל ראשון שהרי הוא כולו מוקצה למצותו לצאת בו למחר ביום ראשון שהחסר פסול בוקלח וכיון שבין השמשות שהוא תחלת כניסת החג כל האתרוג הוא מוקצה ואסור להסתפק ממנו אפילו משהו הרי כולו הוקצה ונאסר לכל שבעת ימי החג שכל שבעת הימים הן כיום אחד ארוך לענין זהקלט מן הסתם אלא אם כן התנה בפירוש על שאר הימים ועל דרך שנתבאר:
הערות
- קכו. גמרא לו, ב וכלישנא בתרא. רבנו חננאל שם. רי"ף (יז, ב). רא"ש פ"ג סכ"ג. ב"י ד"ה ומ"ש רבינו הלכך, בדעת הרמב"ם פ"ח ה"ט. טור.
- קכז. רמ"א ס"ה, לפירוש ה מ"א ס"ק יח.
- קכח. כל בו סי' עב (מא, א). רמ"א שם.
- קכט. ראבי"ה סי' תרצז. הגהות אשרי פ"ג סי' כג. רמ"א שם. וראה לעיל סי' תרמח סכ"ד.
- קל. ר' חנינא לו, ב. טור ו רמ"א שם.
- קלא. דרכי משה ס"ק ו, ממשמעות תרומת הדשן שם. מ"א ס"ק כז, ושכן גם דעת הטור. אליה רבה ס"ק יג.
- קלב. מ"א שם. וכדלעיל סי"ח וש"נ.
- קלג. תוס' מו, ב ד"ה אתרוג. רמ"א שם.
- קלד. לבוש ס"ה. וראה גם לעיל סי' תרלח ס"ז (לענין נוי סוכה) וש"נ.
- קלה. משא"כ בליל הראשון אתקצאי ליום ראשון בעל כרחו, כדלקמן בסוף הסעיף.
- קלו. משא"כ אם הפריש אתרוג ליום ב' מותר לאכול ממנו בלא תנאי (מ"א ס"ק יט). וא"כ כל התנאי הוא שמליל ראשון לא יוקצה עבור ליל שני ואילך (לבוש שם).
- קלז. כדלעיל שם ס"ח (לענין נוי סוכה).
- קלח. וא"כ על כרחו הוא צריך להיות מובדל מהן בבה"ש. וכדלעיל שם סי"ב (לענין סכך ודפנות הסוכה).
- קלט. כדלעיל שם ס"ט (לענין סוכה). אלא שבסוכה אינו מועיל תנאי ובאתרוג מועיל התנאי (ביצה ל, סע"ב. ורש"י שם ד"ה ומאי שנא).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.