טז

טז מי שנדר הנאה מלולב שלו או מלולב של חבירו הרי לולב זה פסול לו ביום הראשוןצט שהרי אין לולב זה ראוי לו לכלום כיון שנדר ממנו הנאה והתורה אמרה לכם הראוי לכם לכל דרכי הנאתוק ולפיכך צריך ליקח לו לולב אחר לצאת בו ביום הראשון אבל בשאר הימים כיון שאין חיוב נטילת לולב אלא זכר למקדש לא החמירו כל כך לפוסלו בדבר שאין הפסול בגופו שהרי לולב זה כשר הוא בעצמו אלא שהוא נדר ממנו הנאהקא:

הערות

  1. צט. שו"ת ה רשב"א ח"א סי' תשמו-ז. ח"ד סי' רב. רמ"א ס"ב. ולענין אתרוג שנודר שלא יאכלנו, ראה לעיל סט"ו. פמ"ג א"א ס"ק י.
  2. ק. כדלעיל סט"ו, לענין טבל וערלה (אלא ששם הוא פסול בגופו ופסול כל ז').
  3. קא. וראה לעיל סי"ב, שאף שאסור לו בהנאה אין זו חשובה הנאה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.