ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק דהלכות לולבתרמט דברים הפוסלים בארבעת המינים ובו כ"[ד] סעיפים:ו

ו

ו וכל זה בגנב וגזלן עצמו אבל אם מכר או נתן במתנה גמורה לאדם אחר אם כבר נתייאשו הבעלים קודם שמכר ונתן^לח הרי כבר נקנית הגזילה להלוקח ביאוש בעלים ושינוי רשות מהגזלן להלוקח שאף אם בא הנגזל אין הלוקח חייב להחזיר לו כלום^לט נמצא שהיא קנויה לו לגמרי והרי היא כשלו ממש לכל דבר^מ ויוצא בה ידי חובתו אף ביום הראשון^מא ומותר לו לברך עליה^מב שהרי לא ע"י עבירה באה מצוה זו לידו שהרי הוא לא גזל (וגם קנה אותה אחר שנתייאשו הבעלים ממנה).

אבל אם עדיין לא נתייאשו הבעלים ממנה אין הלוקח יוצא בה ידי חובתו אף בשאר הימים לפי שהיא מצוה הבאה בעבירה שהרי שלא כדין משתמש בה הלוקח כיון שעדיין היא בחזקת הנגזל שהרי עדיין לא נתייאש ממנה^מג:

הערות

לח. וכ"ה לעיל סי' תנד סי"א (דוקא שהיאוש קודם שבא לרשותו). וראה לקמן הל' גזילה סי"א (שאף שעשה איסור בלקיחתו, כשיודע שהוא גזול, מותר ליהנות בו).
לט. אפילו דמיו. ראה רמ"א חו"מ סי' שנג ס"ג. סי' שנו ס"ג. סמ"ע שם ס"ק יג.
מ. ראה גם לעיל סי' יא סי"א וקו"א ס"ק ג. סי' כה סל"ו. סי' תנד סי"א.
מא. משמעות הגמרא (ל, ב). רמב"ן במלחמות (יד, ב) בשם בה"ג הל' לולב (לד, א). מ"א ס"ק ג (ובסוס"י תנד). עטרת זקנים ריש הסי'. ונתבאר לעיל סי' יא קו"א ס"ק ג. וראה אמרי יעקב סי' ז ביאורים ד"ה ובמדינות.
מב. ב"י סוס"י כה, בשם ארחות חיים בשם בעל העיטור. לבוש שם סי"ב. וכדלעיל שם סל"ו. סי' קצו ס"ד. סי' תנד סי"א. וראה לעיל סי' תנד סי"א, שאם חזר ונתנו במתנה לגזלן גם הגזלן יכול לברך עליו.
מג. מ"א שם, ממשמעות הגמרא ובה"ג ורמב"ן שם. הובא בקו"א הנ"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.