א

הערות

1. א. משנה וברייתא מא, ב. רמב"ם פ"ח ה"י. טור ו שו"ע ס"ב וסי' תרנח ס"ג. ואם השאילו כדי לצאת בו, ראה לעיל סי' יד ס"ו (לענין ציצית). סי' תנד סי"ד (לענין מצה, כשהשאילו על מנת שיאכלנה ויחזיר מצה אחרת). דובר שלום ע' כה (דעת רבנו לענין ד' מינים). וראה ספר המנהגים – חב"ד ע' 66: כשנותנים הד' מינים לאחר לברך נכון לאמר בפירוש שהוא במתנה על מנת להחזיר, ובפרט ביום הראשון, והוא תועלת לנותן ולמקבל.
2. ב. משנה כט, ב (לולב). לב, ב (הדס). לג, ב (ערבה). לד, ב (אתרוג). רמב"ם פ"ח ה"א. טור ושו"ע ס"א.
3. ג. רמב"ם שם. שו"ע שם.
4. ד. מ"א סי' תרלז ס"ק ג (אף לענין סוכה). עפ"י תשובת רבנו יואל, בראבי"ה סי' תרצ, ובשו"ת ה רשב"א ח"א סי' תתנב (וכדלקמן ס"ח, דמיירי אף שנתייאשו הבעלים). רמ"א ס"א, לפירוש המ"א ס"ק ז. עולת שבת ס"ק א. ט"ז סי' תרסד ס"ק ו. וראה גם לעיל סי' תנד ס"י. סי' תרלז סי"א. חו"מ הל' גזילה ס"א.
5. ה. רמב"ם שם, לפי' הכסף משנה שם. טור ושו"ע שם. וכדלקמן ס"ח שיאוש בלבד אינו קונה, וש"נ.
6. ו. משנה מא, ב (ולא רק מטעם מצוה הבאה בעבירה, דלקמן ס"ד, שפסול מד"ס, כדלעיל סי' כה סל"ה). וראה תוס' ט, א ד"ה ההוא. ל, א ד"ה משום.
7. ז. ויקרא כג, מ.
8. ח. גמרא [ברייתא] שם. טור ושו"ע ס"א-ב. וראה עד"ז לעיל סי' יא סי"א. סי' יד ס"ד וסי"ד. סי' תנד ס"ט. ולענין סוכה ראה לעיל סי' תרלז ס"ג.
9. ט. כדלקמן ס"ה (שכשיכול לפטרו בדמים הוא כשלו לכל דבר), וש"נ. וכדלקמן הל' גזילה ס"ו (שאף אחר יאוש אינו יכול לפטרו בדמים), וש"נ. וכ"ה לעיל סי' תנד ס"ט-י וש"נ. וראה מ"מ וציונים. ולענין גזל הנכרי, ראה לעיל סי' תמ קו"א ס"ק יא. לקמן הל' גזילה סוף ס"ד וסוף סכ"ג. קו"א ס"ק ו. ולענין מצוה הבאה בעבירה, ראה לקמן ס"ד.