ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק דהלכות לולבתרמח דברים הפסולים באתרוג ובו ל"א סעיפים:ל

ל

ל במה דברים אמוריםריא כשמראיהו ירוק כעין כרכוםריב (שקורין גע"לריג) כדרך כל האתרוגים שנגמר פרים או אפילו שאין כולו ירוק ככרכום שבמקצתו התחיל להוריק ככרכוםריד שזהו סימן שנגמר פריו וסופו להוריק כולו בתלוש כשישהו אותו זמן מרובהרטו אבל אתרוגים הבאים לפנינו כשהן עדיין ירוקין כעשבי השדה (שקורין גרי"ן)רטז יש לחוש שמא עדיין לא נגמר פריםריז ולכך אין ירוקין ככרכום ומ"מ אם הם גדולים הרבה בענין שידוע וברור לנו שנגמר פרים וסופן להוריק ככרכום בתלוש מותר ליקח אותן ולצאת בהן ידי חובה אפילו כשהן ירוקיןריח ומכל מקום כבר נהגו שלא לסמוך על בקיאות זו ואין לוקחין אלא אם כן התחילו להוריק קצת כעין כרכוםריט:

הערות

  1. ריא. משמעות מ"א ס"ק כד (שפסול ירוק ככרתי הוא רק בלא נגמר גידולו, וכדלקמן).
  2. ריב. הנקרא זאפרי"ן, כדלעיל סי' תסז סכ"א. וראה שו"ע יו"ד סי' לח ס"א.
  3. ריג. צהוב. וראה לקמן סי' קפח ס"ק ד.
  4. ריד. מהרי"ל הל' אתרוג (ע' שצט). מ"א ס"ק כג. ט"ז סוף ס"ק יח.
  5. רטו. מ"א שם.
  6. רטז. משנה לד, ב (ככרתי) וכר' יהודה. רא"ש פ"ג סכ"א (דומה לעשבים). טור ושו"ע סכ"א. וראה חידושי צ"צ (עג, ב).
  7. ריז. גמרא לא, ב. לבוש סכ"א.
  8. ריח. תוס' לא, ב ד"ה הירוק (שכיון שחוזרים למראה אתרוגים ודאי נגמר פרים). רא"ש שם. רבנו ירוחם נתיב ח ח"ג (נט, ד). טור ושו"ע שם. לבוש סכ"א (שכשיודעים שיחזור למראה אתרוג כשר גם כשהוא בירקותו). מ"א וט"ז שם. מ"א ס"ק כד (שדוקא כשלא נגמר גידולו חיישינן בירוק ככרתי).
  9. ריט. מ"א ס"ק כג, ע"פ המהרי"ל הנ"ל. אליה רבה ס"ק ל. וראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 65: מראה האתרוג צ"ל געה"ל (כמראה שעוה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.