יט
יט עלתה עליו חזזיתקיז (פירושקיח או ילפתקיט תרגומו או חזזן) והוא כמו אבעבועות דקותקכ ויש בו ממש שמקומן ניכר במשמוש היד שהוא גבוה מן האתרוגקכא אם הוא במקום אחדקכב מהאתרוג בלבד אינו פסול אלא אם כן הוא רובקכג של כלקכד האתרוג אבל אם הוא בשני מקומותקכה ויש בין שני המקומות מקום פנוי (שאין בו חזזית) לכל הפחות כשיעור חזזית אחת דהיינו שיכול להיות במקום זה טיפת חזזית משהו (דהיינו שתי אבעבועות דקות שפחות מכן אין נקרא חזזית כמו שיתבארקכו) ומראה אתרוג משהו כחוט השערה מפסיק בין טיפה זו להחזזית הגדולקכז שאצלה מצד אחד ומראה אתרוג משהו כחוט השערה מפסיק בין צד השני של טיפה זו לחזזית הגדול שאצלה הרי זה פסולקכח אפילו אם כל החזזית ביחד אינו אלא מיעוט האתרוג שכיון שיש בתוך החזזית מקום פנוי מראה אתרוג הרי זה כמנומרקכט ואינו הדורקל:
הערות
- קיז. משנה לד, ב. טור ושו"ע ס"ט.
- קיח. ערוך ערך חזז. מגיד משנה פ"ח ה"ז. באורי המלים בשו"ע שם.
- קיט. ויקרא כא, כ.
- קכ. רש"י שם ד"ה חזזית. רא"ש פ"ג סט"ו. טור ושו"ע סי"ג. וראה חידושי צמח צדק פ"ג דסוכה (עא, ד).
- קכא. רא"ש שם. טור ושו"ע שם. וראה לקמן סכ"ג.
- קכב. גמרא לה, ב. טור ושו"ע ס"ט.
- קכג. משנה לד, ב. טור ושו"ע שם.
- קכד. רא"ש שם (ולא רובו של צד אחד). מ"א ס"ק יב (ממשמעות השו"ע שם).
- קכה. גמרא שם. טור ושו"ע שם. וראה חידושי צמח צדק שם (עג, א) שאפשר שזה אינו פסול אלא מדרבנן.
- קכו. סעיף כב.
- קכז. כדלקמן ס"כ (לדעה הא'), עד שיהיו ביחד כשיעור רוב היקפו כו'.
- קכח. ט"ז ס"ק יד. אליה רבה ס"ק יח.
- קכט. גמרא שם. לבוש ס"ט. ודין מנומר יתבאר לקמן סכ"ו.
- קל. תוס' כט, ב ד"ה קפסיק (אף ברובו במקום א'). רא"ש שם. לבוש שם. מ"א סי' תרמט ס"ק כב. וכ"ה לקמן סכ"א. סי' תרמט סי"ז. וכדלעיל סי' תרמו סי"ב (בהדס), וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.