יז
יז יש הרבה אתרוגים שעל ראש האתרוג גדל עץ אחד שמקצתו נכנס לתוך גוף האתרוג ומקצתו בולט למעלהפה ובמקצת אתרוגים אין עץ זה נכנס כלל לתוך אתרוג אלא כולו בולט למעלה מראש האתרוגפו ונקרא פטמאפז או דדפח ועל עץ זה גדל כמין פרח שושן ונקרא שושנתאפט והוא (נחשב) מגוף העץ הנקרא פטמא או דדצ ויש הרבה אתרוגים שאין להם כלל פטמא זו ולא שושנתא שעליו והן כשריןצא כיון שכך היא בתחלת ברייתם וזהו דרך גדולןצב וניכרין הן אותן שכך הן מתחילת ברייתם כי יש להן במקום הפטמא כמו גומא מתחלת בריאתוצג.
אבל אתרוג שהיה לו פטמא וניטלה פטמתוצד אפילו לא ניטל כל עובי הפטמא אלא מקצת העובי נשאר מחובר לאתרוג ומקצת העובי ניטל לגמרי מן האתרוג בענין שנשאר משהו באתרוג מגולהצה במקום שהיה מכוסה בעובי מקצת הפטמא שניטלה הרי זה פסול לפי שפטמא זו נחשבת מגוף האתרוג וכיון שהיא חסרה הרי זה אתרוג חסרצו אע"פ שיש אומרים שאין חסרון פוסל אלא אם כן יש בו כאיסר כמו שנתבארצז מכל מקום כיון שהפטמא היא בגובה האתרוג על ראשו והחסרון ניכר בה יותר לפיכך החמירו בה שאפילו חסרון כל שהוא שבה פוסלצח לפי שעיקר הידורו של אתרוג תלוי בראשו שהאדם רואה אותו בתחלת השקפתוצט ואם נחסר שם כל שהוא אינו הדורק.
אבל אם לא ניטל כלום מעובי הפטמא במקום שהיא מחוברת לאתרוגקא ואפילו נטלה כל הפטמא ולא נשאר ממנה רק גובה משהוקב בענין שמקצת ראש האתרוג הוא מכוסה בעובי פטמא משהו זו שנשתייר כמו שהיה מכוסה בתחלהקג כשהפטמא היתה שלימה הרי זה כשר דכיון שמקצת ראש האתרוג הוא מכוסה כמו שהיה מתחלה אין זה חסרוןקד.
ויש חולקיןקה על זה ואומרים דאפילו לא נטלה רק השושנתא העליונה וכל הפטמא קיימת הרי זה פסול שאינו הדור אלא אם כן הוא שלם לגמרי בראשו ואע"פ שאין הלכה כדבריהםקו מכל מקום טוב לחוש לדבריהם במקום שאפשרקז דהיינו שאם יש לפניו שני אתרוגים שוים בנוי והידור ובאחד מהן ניטל השושנתא אזי יקח אותו שיש בו השושנתא אבל אם אותו שיש בו השושנתא אינו מהודר ומפואר כל כך כמו אותו שניטלה ממנו השושנתא יקח את המהודר ואת המפואר יותר אף על פי שאין בו שושנתא שהעיקר הוא כסברא הראשונהקח:
הערות
- פה. תוס' לו, א דיבור הראשון, ורא"ש פ"ג סי' טז, בשם ר"ת.
- פו. ט"ז סוף ס"ק יא.
- פז. משנה לד, ב.
- פח. רבנו חננאל לו, א. הובא בערוך ערך פטם הג'. רי"ף יז, ב. תוס' ורא"ש שם.
- פט. תוס' שם בשם הירושלמי פ"ג ה"ו. רי"ף שם. רמב"ם פ"ח ה"ז. שו"ע ס"ז. מ"א ס"ק ח.
- צ. רי"ף שם, לפירוש הרמב"ן בהל' לולב (ענין נטילת פטמתו), והריטב"א לה, ב ד"ה ניטלה, והר"ן (יז, ב) ד"ה גמ' תאני.
- צא. ראב"ד בתמים דעים רס"י רל. רא"ש פ"ג סט"ז. ב"י ד"ה ומ"ש להכשיר, בשם ארחות חיים בשם ה"ר שם טוב. טור ו רמ"א ס"ז.
- צב. שו"ת רדב"ז ח"ד סי' א'קפב. וראה חידושי צ"צ (עב, ב).
- צג. שו"ת מבי"ט ח"ג סמ"ט. כנסת הגדולה הגה"ט. מ"א ס"ק י. וראה אג"ק ח"י ע' לה, שכ"ה גם אם דרך גדולן בלא פטמא ובלא גומא.
- צד. משנה שם (פטמתו), לפירוש רש"י שם ד"ה נטלה, ובדף לה, ב ד"ה תני, בשם רבנו יעקב. ר"ח שם. רי"ף שם. רמב"ם שם. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- צה. ב"י ד"ה כתב הר"ן (לפסול לדעה זו כשניטלה מקצת הפיטמה), ולבוש ס"ח, לפירוש ה מ"א ס"ק ט (דהיינו שניטל עד האתרוג. וא"כ מ"ש הב"י ולבוש קצת היינו מקצת העובי). משמעות ט"ז שם (שחולק על הב"י ופוסל רק בניטל כולו, אפילו לא נעשה בזה גומא).
- צו. רבנו ירוחם נתיב ח ח"ג (נט, ד). רבנו מנוח שם. רמ"א סי' תרמט ס"ה. מ"א ס"ק ט. וכדלקמן סי"ח לענין עוקץ, וש"נ.
- צז. לעיל ס"ח.
- צח. יראים השלם סי' תכב (רמב, ב), לדעת רבנו יעקב ב"ר יקר (דלקמן סי"ח, שמכשיר בניטל כל העוקץ). הגהות מיימוניות פ"ח אות מ. מרדכי סי' תשנב. מ"א סי' תרמט ס"ק יז. ( ב"ח סי' תרמ"א) .
- צט. כדלקמן סכ"א וש"נ.
- ק. לבוש ס"ז-ח. מ"א שם, ממשמעות המגיד משנה שם. וכדלקמן סכ"א, שכל הפוסל משום הדור פוסל על חוטמו במשהו. וראה לקמן סי' תרמט סי"ז (אין פיסולו מחמת חסרון בלבד אלא מחמת שאין זה הידור).
- קא. רמב"ן שם בשם הרי"ץ גיאת (ע' קו). ריטב"א ור"ן שם. ארחות חיים הל' לולב סי' טז. ט"ז ס"ק יא.
- קב. מ"א ס"ק ט.
- קג. כדלקמן סי"ח לענין העוקץ.
- קד. מ"א שם (דאין זה חסרון הניכר).
- קה. רי"ף שם, לפירוש הרמב"ן והריטב"א והר"ן שם. רמ"א ס"ז (ויש מחמירין).
- קו. שגם הרמב"ן והריטב"א והר"ן שפירשו כן ברי"ף, חלקו עליו בזה. ובב"י ד"ה והר"ן, פירש שגם הרי"ץ סובר כשאר הפוסקים בזה. ונתבאר בט"ז ס"ק יב.
- קז. רמב"ן שם (כבר הורה זקן). דרכי משה ס"ק ג. רמ"א שם (בניטלה השושנתא). ב"ח סד"ה ניטלה (בניטלה גם חלק מהפטמא, שנקטינן לחומרא). אליה זוטא ס"ק ז.
- קח. של"ה מס' סוכה (רמה, ב) ד"ה ארז"ל וד"ה כתב הב"י. ט"ז שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.