ב
ב ומדברי סופריםח אסור להסתפק אפילו מעצי הדפנות כל שבעת ימי החגט אפילו אם נפלה הסוכהי ואע"פ שהדפנות אינן עיקר הסוכה מכל מקום הואיל והוקצו למצות סוכה חל עליהם קדושת הסוכה להאסר בהנאה כמותהיא ואפילו הדפנות שאין צריך להכשר סוכה כגון שעשה ארבע דפנות שלימות אם עשה ארבעתן בסתם שלא פירש על איזה דופן כוונתו להכשר סוכה ועל איזה דופן כוונתו לעשותו דופן רביעי למצוה מן המובחר בעלמא הרי כל הדפנות מוקצות למצות הסוכה וחל עליהם קדושת הסוכה אבל אם לאחר שעשה מן הדפנות שיעור הצריך להכשר סוכה הוסיף עוד דופןיב שנראה מכוונתו בעשיית זה הדופן שאינו אלא למצוה מן המובחר בעלמא לא נאסר כלל זה הדופן ולא חלה עליו קדושת הסוכה מעולםיג *:
[* הג"ה: ועיין בסי' תרס"זיד שם נתבאר דבין עצי הסכך ובין עצי הדפנות ובין נוי הסוכה אסורין גם בשמיני עצרת בארץ ישראל ובחוץ לארץ אסורים אף בתשיעי עיין שם הטעם (עד כאן הג"ה)]:
הערות
- ח. ב"י ד"ה ויש לדקדק, ו ט"ז שם, בדעת ה רמב"ם שם.
- ט. רמב"ם שם. שו"ע ס"א (שמונת ימי החג, וראה לקמן בהגהה).
- י. ביצה ל, ב (בסוכה נופלת, שבסוכת החג אסורה). רמ"א ס"א (אף בדעת התוס' שם, דעכ"פ מדברי סופרים אסור). וראה לקמן סי"ב (דאף בזה לא מהני תנאי).
- יא. ב"י ד"ה ויש לדקדק.
- יב. ר"ן ביצה (יז, א) ד"ה ועצי. שו"ע שם.
- יג. ראה יגדיל תורה (נ.י.) ח ע' פז.
- יד. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"א. ולענין הסכך אחר שעברו ימי החג, ראה לקמן סי"ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.