ג
ג ולא מעוברת בלבד אלא אפילו כל אדם שהריח מאכל ונשתנו פניו מסוכן הוא אם לא יתנו לו לטעום מהמאכל לפיכך מאכילין אותו ביום הכיפוריםיז כדרך שמאכילין את המעוברת שהריחהיח אבל אם לא נשתנו פניויט אע"פ שאומר צריך אני לאכולכ אין מאכילין אותו.
אלא אם כן הוא חולה שאז אפילו לא הריח ריח מאכל והוא אומר צריך אניכא או שהרופאים אומרים שהוא צריך לאכולכב מאכילין אותו מיד שצריך לו כדי הצריך לו ולא אמרו ליתן לו תחלה מן הרוטב אלא במעוברת או מי שהריח ריח המאכל שאין להם ולא לנו אומד בישוב דעתם פעמים מתיישב ברוטב ופעמים שצריכין להמאכל עצמו לפיכך מדקדקין עמהם בכל מה שאפשר אבל חולה שמאכילין אותו על פי רופאים בקיאים נותנים לו כפי מה שאומרים הבקיאיםכג וכן אם מאכילין אותו על פי עצמו שאומר צריך אני נותנים לו עד שיאמר דיכד.
אלא שצריך ליזהר להאכיל אותו פחות פחות מכשיעור כמו שיתבאר בסימן תרי"חכה:
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.