ד
ד שיעור תקיעה האמורה בתורה כשיעור תרועה האמורה בתורה ושיעור תרועה האמורה בתורה כג' יבבותכט.
יש אומריםל דהיינו ג' כחות בעלמא והם נקראים טרומיטיןלא ועכשיו שתקנו חכמים לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת כדי לצאת מכל הספיקות שיש בתרועה צריך להאריך בתקיעה של תשר"ת כשיעור תרועה של סדר תשר"תלב דהיינו ג' שברים בינונים שהם כג' גניחות בינוניות וכג' יללות קטנות שהרי הכל ביחד הוא תרועה של סדר תשר"ת ובסדר תש"ת אינו צריך להאריך בתקיעותיו אלא כדי שיעור ג' שברים בינונים שזהו שיעור תרועה של סדר תש"ת ובתקיעות של סדר תר"ת אינו צריך להאריך אלא כדי שיעור ג' יללות קטנות שזהו שיעור תרועה של סדר תר"תלג.
ואם רוצה להאריך הרבה בכל תקיעה הרשות בידו להאריך כמה שירצה ולא אמרו שיעור לתקיעות אלא שלא יפחות מהשיעור וכן בתרועה יכול להאריך בטרומיטין כמה שירצה וכן בשברים אם מוסיף על ג' שברים אין בכך כלוםלד ואינו כמפסיק בין התרועה או השברים לתקיעה שלאחריו כיון שעושה כל השברים או כל הטרומיטין בנשימה אחתלה.
ומכל מקום נהגו שלא להוסיף על ג' שבריםלו אבל טרומיטין יכול לעשות כמה שירצהלז ויש עושין בסוף הג' שברים קול פשוט כעין תקיעה וכן עושין בסוף הטרומיטיןלח אבל אין המנהג לעשות כןלט:
הערות
- כט. משנה לג, ב. טור ושו"ע ס"ג.
- ל. רש"י שם ד"ה שלש יבבות. דעה הא' בטור ושו"ע שם (ודעה הב' תתבאר לקמן ס"ו).
- לא. שו"ע שם. וראה ירושלמי פ"ד ה"א.
- לב. תוס' שם ד"ה שיעור. רא"ש שם סי' י. טור ושו"ע שם.
- לג. תוס' ורא"ש שם. טור ולבוש ס"ג. וראה מ"מ וציונים.
- לד. תוס' ורא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- לה. ראה טור ושו"ע ס"ד. ר"ן (י, ב) ד"ה מתקיף, הובא ב"י ד"ה ונראה. לקמן ס"ח. מסגרת השלחן סי' קכט ס"ק י.
- לו. שיירי כנסת הגדולה הגב"י אות ח, ו מ"א סק"ב, בשם מהרי"ל הל' שופר (ע' רצא). ב"ח ד"ה ואם עשה. ומנהג חב"ד לתקוע שלשה שברים וחצי – ראה אג"ק ח"כ ע' לט. המלך במסיבו ח"א ע' נה-נז.
- לז. מהרי"ל שם. וכ"ה מנהג חב"ד – ראה אוצר מנהגי חב"ד ר"ה ע' קכב-ג.
- לח. ב"ח שם.
- לט. מ"א שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.