ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק דהלכות יום טובתקיח דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב ובו כ"ב סעיפים:כא

כא

כא בית סתום שהוא מלא פירות^קלג מוכנין^קלד שלא הכניסן שם לאצור אותם עד לאחר זמן מרובה^קלה אלא הן עומדין לאכילה לכשיפחת פחת בבית אם נפחת הבית מאליו ביום טוב או שפחתו נכרי לצרכו שלא לצורך ישראל^קלו מותר לישראל ליטול פירות ממקום הפחת ולאכלן ביום טוב אף על פי שבתחלת כניסת יום טוב דהיינו בין השמשות לא היה דעתו כלל על אלו הפירות שהרי לא היה אפשר לו ליטול מהם מחמת איסור סתירת בנין קבוע שהוא חייב מן התורה^קלז אין אומרים מתוך שהוקצו בבין השמשות הוקצו לכל היום^קלח כיון שאף בבין השמשות לא היו מוקצים מחמת איסור עצמן וגם לא היו בסיס לדבר האסור מחמת עצמו רק שהיו במקום שלא היו יכולין לילך לשם^קלט הא למה זה דומה לפירות שהובאו מחוץ לתחום שהן מותרים למי שלא הובאו בשבילו^קמ ואינן אסורין משום מוקצה מטעם שנתבאר^קמא:

הערות

קלג. משנה לא, ב. רמב"ם פ"ב ה"ט. שו"ע ס"ט.
קלד. רמב"ם שם. שו"ע שם.
קלה. ובהכניסן לאוצר, ראה לעיל סי"ב-טו.
קלו. ובפחתו לצורך ישראל, ראה לקמן סכ"ב.
קלז. ראה מ"א סקי"ד. לעיל סי' שיג סי"ז (על מנת לבנות).
קלח. כדלעיל סי' שי ס"ד.
קלט. הרמב"ן במלחמות (יט, סע"ב). ר"ן (יז, ב) ד"ה בית. מ"מ שם. ט"ז ס"ק ז. מ"א שם.
קמ. כדלעיל סי' תקטו סי"ד וסכ"ב.
קמא. ט"ז שם (שחלק בזה על רמ"א סי' תקטו ס"ט). וראה לעיל סי' תצח ס"ה (שדוקא כשלנות חוץ לתחום תקופה ארוכה הן מוקצין). מ"א סי' תקטו ס"ק כז (שבפירות של נכרי אין צריך הכן בכל אופן, כדלעיל סי' תצח ס"ו). וא"כ מיירי הכא בפירות ישראל מחוץ לתחום שהביאו נכרי ביו"ט לצורך הישראל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.