יב
יב עצים שהכניסן לאוצר להצניען לימות החורף אם לא הכין אותם מבעוד יום (דהיינו <(ב)> שיחשוב עליהם להסקה כמו שנתבאר בסי' תצ"הפו) אסור להסיקן ביו"ט לדברי האוסרים מוקצה ביו"טפז וכן ערימת התבן שלא היה בדעתו להסתפק ממנה למאכל בהמה עד לאחר זמן מרובה אסור להסיק ממנה ביו"טפח אלא אם כן הכין אותה מבעוד יום להאוסרים מוקצה ביו"ט.
ואם אין התבן ראוי אלא להסקהפט כגון שהוא נרקב וסרוח שאינו ראוי לבהמהצ וגם יש בו קוצים שאינו ראוי לגבל בו טיטצא ללבון לבניםצב מחמת הקוצים שבו שמסרטים ידיו ורגליוצג אין צריך להכין אותו מבעוד יום שהרי הוא מוכן ועומד להסקהצד משעה שנרקב ונתערבו בו הקוצים ואפילו אם קודם לכן הכניסו לאוצר שלא להסתפק ממנו עד לאחר זמן מרובה מכל מקום כיון שבשעה שהכניסו לאוצר היה עדיין ראוי לבהמה או לטיט א"כ בשעה שהכניסו לאוצר לא הקצה אותו אלא ממאכל בהמה ומגיבול טיט אבל מהסקה לא הקצה אותו כללצה שבעת ההיא לא היה יודע שירקב ויתערבו בו קוצים ולא יהא ראוי אלא להסקה ואילו היה יודע לא היה מקצה אותו כללצו:
הערות
- פו. סעיף יד (שאם הוקצו ע"י מחשבה מועלת בהם מחשבה). ונתבאר בקו"א ס"ק ב.
- פז. משנה וגמרא ל, א. טור ומ"א סק"י.
- פח. משנה וגמרא שם. טור ולבוש ס"ז.
- פט. גמרא שם. טור ושו"ע ס"ז.
- צ. רש"י שם ד"ה תבנא סריא.
- צא. גמרא שם.
- צב. רש"י שם ד"ה לטינא. לבוש שם. מ"א שם.
- צג. רש"י שם ד"ה דאית. לבוש שם.
- צד. תוס' שם ד"ה התם. טור ושו"ע שם. לבוש שם.
- צה. תוס' שם. ט"ז סק"ה. מ"א סק"י.
- צו. ט"ז סוף סק"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.