ד
ד וכל זה לענין המתנת בכדי שיעשו במוצאי יו"ט אבל ביו"ט עצמו אפילו אם ידוע שליקט וצד לצורך נכרי אלא שיש להסתפק שמא ליקט וצד היוםס וכן פירות הנמצאים תחת האילן שיש להסתפק שמא נשרו מהאילן ביו"טסא הרי אלו אסורים באכילה ובטלטול עד הערב אפילו אם הוא בענין שאין בהן משום מוקצהסב כגון דקל העומד בחצרו והיתה דעתו מערב יו"ט על התמרים שישיר הרוח מן הדקל ביו"טסג או ששמע מנכרי בערב יו"ט שאמר למחר אתלוש פירות הללוסד ותלשן ביו"ט לצרכו הרי הן אסורים לישראל באכילה ובטלטול לפי שחכמים גזרוסה על כל דבר שנעקר מהמחובר בשבת או ביו"ט לאסרו באכילה בו ביום אם הוא דבר מאכל ולהשתמש בו אם אינו דבר מאכל משום גזרה שמא יתלוש בעצמו כמ"ש בסי' שכ"בסו וכיון שאסור לאכלו ולהשתמש בו אסור ג"כ לטלטלוסז שהרי אינו ראוי לכלום בו ביוםסח.
ואפילו בספק החמירו חכמים אף ביו"ט שני של גלויותסט ואע"פ שיום טוב שני של גליות אינו אלא מחמת ספקע ונמצא שיש כאן ב' ספיקות להקלעא מכל מקום כיון שכבר הנהיגו חכמים את כל בני הגולה לעשות שני ימים הרי הוא כודאי של דבריהםעב לענין זה שלא להתיר בו ספק מוקצהעג שעיקר איסור המוקצה בשבת הוא <(ג)> סייגעד לאיסורי תורה שלא יעלה ויתלושעה כמ"ש בסימן שכ"בעו או משום גדר להוצאהעז כמ"ש בסימן ש"חעח לפיכך החמירו בספיקו אף ביו"ט שני כדי שלא לחלק בינו לראשון אבל לענין שאר דברים אין דינו כודאי של דבריהם אלא כספק וכמו שיתבארעט:
הערות
- ס. גמרא כד, א-ב (דקיי"ל ספק מוכן אסור). טור ושו"ע ס"ג. וכדלעיל סי' תצז ס"ד.
- סא. פסחים פ"ד נו, רע"ה (אוכלין מתחת הנשרים ומיחו בידם חכמים). תוס' שם ע"ב ד"ה מחלוקת, בשם הירושלמי שם פ"ד ה"ט (דמיירי בסתם).
- סב. רמב"ן במלחמות רפ"ג דביצה (יג, א).
- סג. ראה לעיל סי' שי ס"ג, סי' שיח ס"ו, וסי' שכה ס"ח, דהיינו דוקא בפירות שנגמר בישולן.
- סד. רמב"ן שם. וראה גם לעיל סי' שי ס"ג, וסי' שכה ס"ח.
- סה. גמרא ב, סוע"ב.
- סו. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"ג. לעיל סי' שי ס"ג. סי' שכה ס"ח. סי' תקא ס"י. סי' תקז ס"ג.
- סז. גמרא כד, ב (בודאי - מי שרו בטלטול. ובספק - כרב שם אליבא דת"ק שאסור אף בטלטול). וכ"ה במקומות שצויינו לעיל, ובסי' תצז ס"ח (לענין ספק מוקצה). וראה תקז קו"א ס"ק ד ד"ה מכל מקום (שמ"מ מותר בהנאה בלי טלטול).
- סח. רי"ף (יג, ב). רא"ש שם. מ"א ס"ק ב. וכדלעיל סי' שח ס"ט וסס"ח (שכל דבר שאסור באכילה בו ביום ואינו עומד להאכילו לכלבים אסור בטלטול), וסי' תצז ס"ז. וראה גם לעיל סי' שה סל"ג (בחלב שנחלב בשבת). סי' שכה ס"ח (בפירות שנתלשו ממחובר בשבת). תקיג ס"ג ובקו"א סק"א (בביצה שנולדה בשבת או יו"ט). לעיל ס"א (שגם כשנאסר באכילה לחלק מהיום אסור בטלטול).
- סט. יש"ש פ"ג סי' ז. מ"א סי' תצז סק"ד . וכדלעיל סי' תצז ס"ד וש"נ.
- ע. כדלקמן סי' תר ס"ב.
- עא. ספק מוכן וספק יו"ט. וקיי"ל שספק ספיקא מותר לצורך אפילו בדבר שיש לו מתירין, כדלעיל ס"ג, וסי' תקיג קו"א ס"ק ב.
- עב. ראה רמב"ם פ"ו הי"ד.
- עג. מ"א שם. וראה גם קו"א כאן ס"ק ג, ולעיל שם.
- עד. מרדכי רמז תרפה בשם ראבי"ה סי' תשסג. משא"כ בספק תחומין, שהתירו ביו"ט שני, כדלקמן סט"ז. לעיל סי' תצח ס"ז. וראה קו"א ס"ק ג.
- עה. לענין פירות הנושרים, שמבואר כאן.
- עו. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה מ"א שם סק"ג.
- עז. בשאר מוקצה, שאסור מספק גם ביו"ט שני, כדלעיל סי' תצז ס"ח.
- עח. ס"א, וש"נ.
- עט. לקמן סט"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.