ט
ט שבת ויו"ט הסמוכים זה לזה ביצה שנולדה בראשון אסורה אף בשניסא עד הערב לפי שע"י לידה זו היא מוכנת לאכילהסב שיותר טובה היא לאכילה ביצה שנולדה ויצאה לאויר העולם מביצה הנמצאת במעי תרנגולת השחוטהסג וכבר נתבארסד שאין יו"ט מכין לשבת ולא שבת ליו"ט.
ואיסור זה אינו אלא מדברי סופרים שהרי ביצה זו מן התורה מותר לאכלה בו ביום שנולדה שהרי נגמרה במעי אמה מערב שבת או מערב יו"ט וכיון שמותרת בו ביום נמצא שע"י לידה זו הוכנה לאכלה בו ביום ולפיכך היא מותרת גם ביום שלאחריו כיון שיום זה לעצמו הכין ולא ליום שאחריו ואפילו יום זה שנולדה בו שבת שאי אפשר לבשלה ולאכלהסה מכל מקום ראויה לגמעה חיהסו אלא כיון שמדברי סופרים אסור לאכלה ביום שנולדה כמו שנתבארסז נמצא שיום זה שנולדה בו הכין את הביצה לאכלה ביום שלאחריו וכיון שאין יו"ט מכין לשבת ולא שבת ליו"ט לפיכך אסור לאכלה גם ביום שלאחריו מדברי סופריםסח:
הערות
- סא. רב בגמרא ד, א. טור ושו"ע ס"ה.
- סב. גמרא שם בדרבה קמיפלגי. רמב"ן במלחמות (ב, ב) ד"ה אמר. רא"ש פ"א סי' ז. ר"ן (א, ב) ד"ה ומדפרכינן. מ"א ס"ק ח.
- סג. ירושלמי פ"א ה"א. הובא במלחמות ור"ן שם. וראה לעיל סי' שיח ס"ג (לענין בישול). סי' תצח ס"י (לענין עגל שנולד). סי' תקא סי"ח (לענין פתילות).
- סד. סעיף א. וראה גם לקמן סי"ט.
- סה. שאז איסור אכילתו ביו"ט שלאחר השבת הוא מן התורה, כדלקמן סי' תקטו ס"ח.
- סו. ראה רש"י ב, ב ד"ה תשתרי.
- סז. סעיף ב.
- סח. מלחמות שם. ר"ן שם ד"ה דרב. מ"א שם. וכ"ה לקמן סי' תקטו ס"ז (לענין פירות שנתלשו ביו"ט).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.