ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק דהלכות יום טובתקיג דין ביצה שנולדה ביו"ט ובו י"ט סעיפים:ז

ז

ז במה דברים אמורים <(ד)> כשלא נתנה בקדרה כדי לתקן את התבשיל אלא כדי שתתבשל בקדרה זו עם התבשיל ויאכלנה בפני עצמה אבל אם נתנה בקדרה לתקן התבשיל כגון ללבנונא או שמילאה בתרנגולתנב עם תערובת שאר מינים אע"פ שיש בתערובת ששים כנגדה אינה בטלה אע"פ שבביצה זו בלבד אין בה כדי לתקן התבשיל ולא ללבנו אלא ע"י שמערב עמה דברים אחריםנג מכל מקום כיון שהיא באה בתבשיל לתקנו הרי היא נחשבת מין אחד עם התבשילנד וכבר נתבארנה שכל דבר שיש לו מתירין שנתערב מין במינו אינו בטל אפילו באלף אע"פ שאין טעמו נרגש כלל:

הערות

  1. נא. ראבי"ה סי' תשטו (שאסר אף מטעם דבר שיש לו מתירין). שו"ת הרא"ש, תשובות נוספות סי' ט (כיון דיהיב קצת טעמא הוי כמו מינו) שערי דורא סי' עד (ההלכה). הגהת מהרא"י סק"ג (הטעם). שו"ע ס"ג. רמ"א יו"ד סי' קב ס"א.
  2. נב. שערי דורא שם. הובא ב"י ד"ה ולפי. רמ"א שם.
  3. נג. נתבאר בקו"א סק"ד.
  4. נד. תוס' לט, א ד"ה משום (לענין מים ומלח בעיסה). הגהת שערי דורא שם (שגם בליבון הביצה מתקן התבשיל לבשם). ב"י שם. ט"ז סק"ד, וביו"ד שם ס"ק ו. ש"ך שם ס"ק ו. וכדלעיל סי' שצז סי"ב.
  5. נה. ס"ד. וראה קו"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.