א
תקיג דין ביצה שנולדה ביו"ט ובו י"ט סעיפים:
א ביצה שנולדה ביום טוב שחל להיות אחר השבת או בשבת שאחר יום טוב אסורה באכילהא בו ביוםב מן התורהג לפי שכל ביצה שנולדה ביום זה כבר היא נגמרת במעי התרנגולת ביום שלפניוד ונמצא שיום אתמול הכין את הביצה לאכלה ביום זה שנולדה בוה ואם אתמול היה שבת או יום טוב נמצא ששבת או יום טוב הכין ותיקן אכילת יום טוב או שבת שאחריו והתורה אמרהו והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו וגו' ואין הכתוב מדבר באפייה ובישול ושאר תיקון צרכי סעודה הנעשים בידי אדם שהרי כבר נאמרז את אשר תאפו אפו וגו' הא אין הכתוב מדבר אלא בהכנת שמיםח כגון ביצה שנגמרת במעי אמה ומוכנת לאכלה למחר ואמרה תורה ביום הששי כלומר סתם ששי יום חול הואט ובו והכינו את אשר יביאו כלומר יום זה שהוא חול מכין אכילת יום קדש שלאחריו אבל יום קדש דהיינו יו"ט אינו מכין ליום קדש שלאחריוי וביצה שנגמרה במעי אמה ביו"ט אסורה בשבת שלאחריו וכן שנגמרה בשבת אסורה ביו"ט שלאחריו שגם יו"ט נקרא שבתיא ואכילתו היא חשובה בעיני המקום להצריך לה הכנה והזמנה מיום חול כמו שבת אבל ביצה שנולדה במוצאי שבת או במוצאי יו"ט מותרת באכילה בו ביום שאין אכילת החול חשובה כלום ולא שייך בה כלל הכנה והזמנהיב:
הערות
- א. רבה ב, ב. רמב"ם פ"א הי"ט. מ"א ס"ק א. ולענין הנאה ראה לעיל סי' תקט סט"ז. סי' תקז קו"א סוף ס"ק ד.
- ב. רש"י ב, א ד"ה לא תאכל.
- ג. גמרא ג, ב. יש"ש פ"א סי' ג. לבוש ס"ה. מ"א סק"א.
- ד. גמרא ב, ב. לבוש שם.
- ה. רמב"ם שם.
- ו. שמות טז, ה. רבה שם.
- ז. שם טז, כג. רש"י ב, ב ד"ה והכינו.
- ח. ראה רש"י שם ד"ה דכל. ד, א ד"ה הכנה.
- ט. רש"י ב, ב ד"ה והכינו.
- י. גמרא שם. וראה גם לקמן ס"ט וסי"ט.
- יא. רש"י שם ד"ה ואין יום טוב. וראה גם לעיל סי' תפז ס"א. סי' תפח ס"א.
- יב. רש"י שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.