ד

הערות

1. כח. רא"ש ור"ן שם (שמותר להוסיף להם באותה קדרה). יש"ש פ"ב סי' כג. מ"א ס"ק ג ד"ה אך (שבזה מותר אפילו אין לו במה לפייסן), וס"ק ו (בדעת הרמ"א ס"ג, אף לענין כלב). אליה רבה ס"ק יב. ולענין שותפות עם הנכרי (כשנעשה בבת אחת), ראה בנסמן לעיל סי' תקו סוף סי"ב.
2. כט. סעיף ה.
3. ל. גמרא כא, א (בעיסת כלבים, שלא הותר אלא כשיש לו נבלה לפייסה). ב"י סוף הסימן (שאף בתנור אחד שמשתבח כו' לא הותר אלא כשיש לו נבלה לפייסה). יש"ש ומ"א שם (לענין פת בתנור אחד). וראה קו"א ס"ק ב (שכ"ה גם לענין בשר בקדרה בזו אחר זו).
4. לא. ס"ו (לענין אפיית חלה ביו"ט) וסי"ב (לענין שותפות הנכרי בפת).
5. לב. גמרא כא, א (בעיסת כלבים, לרב חסדא דלית ליה הואיל, שמותר דוקא דאית ליה נבלה). ר"ן (י, ב) ד"ה אמר (שגם לדידן לא הותר לכתחלה אלא בדאית ליה נבלה). יש"ש פ"ב סי' כא. ב"י ד"ה ואהא דתנן. רמ"א ס"ג (לגירסת דפוס קראקא, שבמ"א ס"ק ו, וגירסת הט"ז ס"ק ט, ואליה זוטא ס"ק ח). מ"א ס"ק ג ד"ה אך (אף לענין עבדו ושפחתו).
6. לג. ירושלמי חלה פ"א ה"ה (שמטעם זה התירו בעיסת כלבים, וכדלעיל סי' תקג ס"ה במוסיף לצורך החול). מרדכי רמז תרעט (לצורך שפחות, שכשאפשר לפייסינהו מותר אף להוסיף באותו תנור ובאותה קדרה). ב"י שם (שאף ביש לו מאכלים אחרים לא התירו אלא כשנאפה יפה יותר). יש"ש שם. מ"א שם.