טז
טז מותר לטלטל מוקצה לצורך אכילהצג כגון אבנים המונחים על גבי פירות מותר לטלטל האבנים כדי לאכול הפירות ביום טובצד לא יהא טלטול המוקצה חמור מעשיית מלאכה גמורה שהותרה לצורך אכילהצה.
אבל אוכלין המוקצין אסור לאכלם ביום טובצו לפי שאכילת יום טוב אף על פי שהיא מצוה אינה דוחה אפילו איסור של דבריהםצז ואף על פי שכל מלאכות הותרו לצורך אכילת יו"ט אבל מאכלות אסורות לא הותרו וכשם שאסור לאכול את המוקצה כך אסור להשתמש בוצח אפילו לצורך אכילה כגון לסמוך את הקדרה באבנים או בעצים המוקצים שההנאה שהוא נהנה במה שמשתמש במוקצה היא אסורה כאכילה לפי שתשמישן של עצים ואבנים זו היא אכילתםצט ולא חלקו חכמים בין עצים ואבנים לאוכלין ומשקין המוקצים ואסרו להשתמש בכל דבר שהוא מוקצה.
במה דברים אמורים כשעושה מעשה בגוף המוקצה כגון שמטלטל את האבן לסמוך בה הקדירה או שמסיק בעצים המוקצים אף על פי שאינו מזיזם ממקומם מכל מקום כיון שנותן תחתיהם אש ומבעיר אותם הרי עושה מעשה בגוף המוקצהק אבל מותר להשתמש במוקצה כשאינו עושה <(ג)> שום מעשה בגוף המוקצהקא כגון להתחמם כנגד המדורה הנעשית מעצי מוקצה או להשתמש לאורןקב ואע"פ שהוא נהנה מהמוקצה מכל מקום כיון שההנאה בא לו מאליה שאינו עושה שום מעשה בגוף המוקצה בהנאתו ממנה לא גזרו חכמים על כך אפילו בשבת כמו שנתבאר בסי' ש"חקג:
הערות
- צג. תוס' ח, א ד"ה אמר, בשם הר"ר יצחק. וראה גם כח, ב ד"ה גריפת. לא, ב ד"ה אמר. מרדכי עירובין רמז תפט. רמ"א ס"ז. וראה לעיל סי' תצח קו"א ס"ק ה. סי' תצט ס"ז וס"י (שהתירו טלטול מוקצה, מחמה לצל, כדי שלא ימנע משמחת יו"ט).
- צד. גמרא לא, ב. רש"י שם ד"ה א"ר זירא. תוס' שם ד"ה אמר. מ"א סקט"ו.
- צה. ראה רש"י שם.
- צו. מ"א שם. וכדלעיל סי' תצז.
- צז. ראה לעיל סי' תצח קו"א סק"ה.
- צח. מהרש"א לג, א ד"ה גמרא אין סומכין. מ"א שם.
- צט. מהרש"א שם.
- ק. ראה גם לעיל סי' שח סוף סי"ד. סי' תקא סי"א. סי' תקז קו"א סוף ס"ק ד. וראה לעיל סי' תמו ס"ה (לענין שריפת חמץ).
- קא. מ"א שם.
- קב. כדלעיל סי' תקז ס"ד. וראה קו"א שם ס"ק ד (שהנאה הבאה מאליה מותרת אף במוקצה מגזירת שמא יעלה ויתלוש, כשהובא ע"י נכרי מחוץ לתחום, ואף במוקצה שע"י הכנה משבת ליו"ט). לעיל סי' תקא סי"ג.
- קג. סי"ד וסנ"ב. וראה קול תורה תרצ"ד חוב' א-ב. מאורי אש דף מו ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.