כ
כ מותר לסתום פי התנור בטיט המוגבל מערב יו"טקיא ואע"פ שהוא טח וממרח פי התנורקיב ובשבת היה חייב משום לשקיג מכל מקום ביו"ט מותר כיון שהוא לצורך אכילה שעל ידי כן התנור מחזיק חומוקיד והתבשיל מצטמק יפה.
אבל אסור לגבל הטיט ביו"טקטו שהרי אפשר לגבלו מערב יו"טקטז וכל מכשירי אוכל שאפשר לעשותן מערב יו"ט אסור לעשותן ביו"ט מן התורהקיז.
ואפילו בטיט המוגבל מבעוד יום אין היתר אלא אם כן היה דעתו עליו מערב יו"ט לסתום פי התנור שאז אין בו משום מוקצהקיח.
במה דברים אמורים בטיט התלוש מן הקרקע כגון הטיט שברחוב וכיוצא בו אבל טיט המחובר לקרקעקיט כגון הטיט שעל שפת הנהרקכ אפילו זימון בפה אין מועיל לוקכא אלא צריך לנתקו מערב יו"ט ולעשות בו סימןקכב ואז מותר ליטול ממנו ביו"ט:
הערות
- קיא. גמרא לב, ב. טור ושו"ע ס"ז.
- קיב. רשב"א שם סד"ה וקטמא. ר"ן (יח, א) ד"ה גמ'. לבוש ס"ז.
- קיג. לעיל סי' שיד סכ"א (משום ממחק). וראה מ"מ וציונים. ולענין פתיחת התנור וסתירת הטיט ראה לעיל סי' רנט ס"ז, וסי' שיד סי"ט.
- קיד. רשב"א ור"ן שם. לבוש שם.
- קטו. רמב"ם פ"ג ה"י. טור ושו"ע שם.
- קטז. רשב"א שם. טעם הב' בלבוש שם.
- קיז. כדלעיל סי' תצה ס"ד.
- קיח. מרדכי סוף רמז תרצא, בשם ראבי"ה סי' תשעט. מ"א סקט"ו.
- קיט. מ"א שם.
- קכ. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- קכא. כדלעיל סי' שח סנ"ב (באבנים). סי' תצה קו"א סק"ח.
- קכב. גמרא שם, כפירוש רש"י ד"ה והוא. שו"ע שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.