יב
יב וכל זה בתנורים שלהםסח אבל תנורים שלנו שאי אפשר לאפות בהם בלא גריפהסט מותר לגרפו מהאפר והגחלים <(ה)> אפילו במכבדת שטיבלה במיםע ואע"פ שהוא מכבה מכל מקום כיון שאי אפשר לאפות בלא כיבוי הרי כיבוי זה צורך אוכל נפש ומותר כמו שמותר להבעיר לצורך אוכל נפשעא.
אבל אם אפשר לאפות בלא כיבוי כגון שהתנור גדול וגרף מקצת התנור ואפשר לאפות באותו מקצת אסור לגרוף שאר הגחלים שבתנור אפילו אם הוא חושש שלא יגעו הגחלים בפת ויחרך מקצתועב לפי שבגריפה זו הוא מכבה מקצת הגחלים אפילו מכבד אותם במכבדתעג <(ו)> שלא טיבלה במים ואע"פ שכיבוי זה יש בו צורך יו"ט קצת שלא יחרך מקצת הפת מכל מקום כיון שאינו לצורך אוכל נפש שהרי אפשר לאפות בלא גריפה זו אסור לעשותו ביו"ט ואין אומרים מתוך שהותרה מלאכה זו לצורך אוכל נפש הותרה אפילו שלא לצורך אוכל נפשעד כיון שאין המלאכה נעשית בגוף האוכל נפש עצמו כמ"ש בסי' תצ"העה:
הערות
- סח. רא"ש פ"ד סי' ח. טור ושו"ע ס"ד.
- סט. רא"ש שם. ב"י ד"ה ודוקא. שו"ע שם.
- ע. ב"י ד"ה ואפשר. וראה קו"א.
- עא. הרשב"א בעבודת הקדש שער ב סי' ו. מ"מ פ"ג ה"י. שו"ע שם. וראה עד"ז לקמן סי' תקיד ס"ד וש"נ. ונתבאר לעיל סי' תצה קו"א ס"ק ד (ד"ה וכיון), שלא התירו בזה (מטעם הרא"ש שם, שזה נקרא לצורך אוכל נפש, ולא מכשירין) אלא כדלקמן בסמוך שאין מלאכת הכיבוי נעשית בגוף האוכל, והותר מטעם שכתב הרמב"ן במלחמות (יא, א) ד"ה ועוד, והובא בר"ן שם (יא, ב) ד"ה כי, שבזה התירו כרבי יהודה (שמתיר במכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יו"ט). וראה מ"מ וציונים. ודין כיבוי כשאינו לצורך אוכל נפש ממש יתבאר לקמן סי' תקי ס"ח, וסי' תקיא ס"ג-ד.
- עב. ב"ח ד"ה וזה שכתב אם אפשר. ט"ז ס"ק ו. מ"א סק"ח.
- עג. ב"ח שם.
- עד. ב"ח וט"ז ומ"א שם.
- עה. סעיף ב (שכשאין המלאכה בגוף האוכל נקרא מכשירין). קו"א שם סק"ד (ד"ה והנה בתירוץ; שאין אומרים מתוך במכשירין). וראה גם לקמן סי' תקיד ס"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.