ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק דהלכות יום טובתקו דיני לישה ביום טוב ובו ט"ו סעיפים:יב

יב

יב היה לו קמח או עיסה בשותפות עם הנכרי אסור לו לאפותפו כל הקמח או כל העיסה ולחלוק עם הנכרי אחר האפייה שהרי הוא אופה ביו"ט בשביל נכרי ואע"פ שגם חלקו הוא משתבח ומתעלה על ידי חלקו של נכרי שהפת נאפה יפה כשיש פת הרבה בתנורפז מכל מקום כיון שחלקו של נכרי אינו ברשותו של ישראל לאכלו אם ירצהפח ואין לו בו אלא מעט טובת הנאה ועיקר הנאת האפייה היא לנכרי הרי הנאה מועטת זו של הישראל בטילה אצל הנאת הנכריפט שהיא מרובה ממנה והרי כל האפייה היא להנאת הנכרי וכיון שאפשר לחלוק עם הנכרי קודם האפייהצ אסור לו לאפות עיסתו של נכרי ביו"טצא:

הערות

  1. פו. גמרא כא, א. טור ושו"ע ס"ו.
  2. פז. שמטעם זה מותר לקמן סי' תקז סי"ח.
  3. פח. תוס' שם ד"ה עיסה. מ"א סקט"ו. וראה לעיל ס"ו. לקמן סי' תקיב ס"ד.
  4. פט. תוס' שם (דלא סגי בטעם שהפת נאפית יפה בלבד). וראה מ"מ וציונים.
  5. צ. גמרא שם. תוס' שם ד"ה חזינן. משא"כ בשחיטת בהמה שאי אפשר לחלק קודם, כדלעיל סי' תצח קו"א סק"ב.
  6. צא. ראה לעיל סי' תנז סי"ח (במוסגר, שאסור לאפות גם כשעושה מהעיסה ככר אחד). סי' תצח סכ"ב (כשאפשר לחלק אסור אפילו בשחיטה שעושה כל המלאכה בבת אחת). לעיל ס"ו (לדעה האוסרת). לקמן סי' תקיב ס"ד (כשאין הישראל יכול לאכול הכל, אסור להוסיף אחר שניתנה אצל האש או בכמה ככרות).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.