ג
ג ההרקדה היא ממלאכות האסורות ביו"טיב אפילו לצורך אכילה כמ"ש בסימן תצ"היג לפיכך אפילו ע"י שינוי אסור לרקדיד ואפילו לא היה אפשר לו לרקד מערב יו"טטו.
ומכל מקום יש להתיר לרקד על ידי נכרי אם ישנה קצתטז לפי שיש מי שאומריז שאפילו ישראל מותר לרקד ע"י שינוי קצת לכך יש לסמוך על דבריו להקל ע"י נכרייח.
במה דברים אמורים בהרקדה ראשונה אבל אם כבר נרקד הקמח פעם אחת ורוצה לרקדו שנית ביו"ט כדי שיהא הפת נאה מותריט לפי שאין איסור במרקד אלא משום שהוא בורר אוכל מתוך הפסולתכ ע"י נפה או כברה וכאן הכל יוצא מהנפה ואין שם פסולתכא ומכל מקום כיון שהיה אפשר לו לטרוח טרחא זו קודם יו"טכב (ועוד שהיא כעין עובדין דחולכג) (לפיכך) צריך לשנות קצת ברקידתו דהיינו שלא ירקד על גבי עריבה כדרכו בכל השנה אלא על גב השלחןכד ואם אף בכל השנה הוא מרקד על גב השלחן צריך לעשות שינוי אחרכה:
הערות
- יב. משמעות ה גמרא כט, ב. רמב"ם פ"א ה"ז. טור ושו"ע ס"ב.
- יג. סעיף ט. ושם מבואר הטעם, וש"נ.
- יד. תוס' שם ד"ה אגבא. רא"ש פ"ג סי' טז. טור ושו"ע שם.
- טו. כדלעיל שם.
- טז. תוס' שם. הובא בב"י ד"ה ואין. רמ"א ס"ב.
- יז. רשב"ם בתוס' שם.
- יח. תוס' שם. ט"ז סק"ד.
- יט. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- כ. שבת עג, סוע"ב (היינו בורר היינו מרקד). רש"י שם ד"ה ה"ג (דמפריש אוכל מן הפסולת). לבוש ס"ב. לעיל סי' שיט סי"ב.
- כא. רש"י ביצה שם ד"ה כל שכן. לבוש שם. מ"א סק"ג. וראה גם לעיל סי' תסו ס"ח. ולענין בורר בשבת ראה לעיל סי' שיט סי"ג וסכ"א.
- כב. רש"י שם ד"ה אין שונין. וראה גם לעיל סי' תצה ס"ה (לגבי מלאכות המותרות ביו"ט).
- כג. כדלקמן סי' תקי ס"ב וס"ו, שאף במקום שאין לאסור בורר, אסור לרקד בנפה וכברה מטעם שנראה כעושה לימים רבים ודמי לעובדין דחול. ונתבאר בקו"א כאן סק"א. וראה מ"מ וציונים.
- כד. גמרא שם, כפירוש התוס' שם ד"ה אגבא. רמב"ם פ"ג הי"ד. טור ושו"ע שם.
- כה. מ"א סק"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.