ז
ז וכל זה בחלב שנחלב ביו"ט עצמו אבל אם נחלב בשבת שלפניו אפילו היתה הבהמה עומדת לאכילהלה הרי זו כאילו היתה עומדת לחלבהלו כיון שאינו יכול לשחטה בו ביום ולפיכך אפילו חלבה נכרי לצרכו שלא מדעת הישראל וראהו ישראל אחר הרי חלב זה אסור בשבת (משום נולד אפילו חלבה לתוך המאכל) כמ"ש בסי' ש"הלז עיין שם ואפילו ביו"ט שלאחריו אסור משום הכנהלח שאין שבת מכינה ליו"ט כמו שיתבאר בסימן תקי"גלט עיין שם הטעם אבל מותר לאכול חלב זה ביו"ט שני של גליות שחל להיות בשני בשבתמ.
ואפילו נחלב ביו"ט ראשון מותר לאכלו בליל יו"ט שנימא מיד ואין צריך להמתין בכדי שיעשומב אפילו אם חלבו נכרי מדעת ישראל לתוך כלי ריקן והיא עומדת לחלב שהרי ממה נפשך אם יום ראשון הוא קודש יום שני הוא חול ואין איסור נולד נוהג בו ואין שייך לגזור כאן שמא יאמר להנכרי לחלוב ביו"ט לצורך הלילה כדי למהר אכילתו בליל שני אם נתיר לו לאכול החלב בליל שני מיד שהרי אפילו לכתחלה מותר לומר לנכרי חלוב פרתי אפילו בשבת משום צער בעלי חייםמג כמ"ש בסי' ש"המד:
הערות
- לה. מ"א שם.
- לו. ראה מ"א סי' שה סקי"ב.
- לז. סעיף לב.
- לח. אור זרוע הל' יו"ט סי' שכט. הגהות אשרי פ"א סי' א. מ"א סק"ג.
- לט. סעיף ט.
- מ. מהרי"ל הל' שבועות (ע' קסב). מ"א שם. ט"ז סק"ד. וכדלקמן סי' תקיג ס"י (לענין ביצה).
- מא. אור זרוע הל' יו"ט סוס"י שמא, בשם הגאונים. הגהות אשרי פ"א סוף סי' כה. רמ"א .
- מב. כדלעיל סי' תצז ס"ט וש"נ. ראה מ"מ וציונים.
- מג. מהרי"ל שם. לפירוש מ"א סק"ג.
- מד. סעיף כט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.