ה
ה וכל זה לכתחלה אבל בדיעבד שכבר נחלב לתוך כלי ריקן והיא עומדת לאכילהכג הרי חלב זה מותר באכילה בו ביוםכד אפילו להחולב עצמוכה ואין צריך לומר שאם חלבה הנכרי אפילו מדעת הישראל שהוא מותר לפי שאין תורת נולד על חלב זה כיון שהבהמה עומדת לאכילה ואילו היה הישראל רוצה היה חולבה בעצמו בהיתר דהיינו לתוך המאכלכו ונמצא שחלב זה הוא מוכן מערב יו"ט שהרי בידו הוא לחלוב את בהמתו בכל עת שירצה.
ויש חולקין על זהכז ואומרים דאפילו היא בהמת הנכרי ואפילו חלבה הנכרי לצרכו וישראל ראהו (דאם לא כן בלאו הכי אסור משום חלב הנכרי כמ"ש ביו"ד סי' קט"וכח) הרי חלב זה אסור בו ביום לפי שכשהיה חלב זה בגוף הבהמה היה עליו תורת אוכל מפני שהוא טפל לגבי הבהמה ונחשב אוכל כמותה ועכשיו שנחלב לתוך כלי ריקן הרי תורת משקה עליו והרי זה דומה למשקין שזבו מהאוכליןכט שאסורין בו ביום משום גזרה שמא יסחוט כמ"ש בסי' ש"כל עיין שם.
ולענין הלכה כבר נהגו כסברא האחרונה ואין לשנותלא:
הערות
- כג. מ"א סק"ג.
- כד. רשב"א שם. רמ"א. וראה מ"מ וציונים.
- כה. כדלעיל סי' תקב סוף ס"א (שלא קנסו לעושה מלאכה ביו"ט).
- כו. רשב"א שם. מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תקיח קו"א סק"ה. זכרון יוסף אות רמז. רנא.
- כז. אור זרוע הל' יו"ט סי' שכט (דאסור משום נולד), וסוס"י שמא בשם הגאונים (אפילו חלבו נכרי וישראל רואהו). הגהות אשרי פ"א סי' א וסוס"י כה. רמב"ן במלחמות שבת (ס, ב. דהוי כמשקין שזבו). וראה לעיל סי' תצה קו"א ס"ק ו.
- כח. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א.
- כט. רמב"ן שם.
- ל. ריש ס"א. וראה לעיל סי' שה קו"א סק"ב.
- לא. רמ"א . מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תקיח קו"א סק"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.