ו
ו אבל אם אינו צריך כלל לקדרה זו ביום טוב שיש לו אחרות ואינו מבשל אלא לצורך החול או לצורך יום טוב שני או לצורך שבת ולא הניח עירוב תבשילין אף על פי שרוצה לאכול ביו"ט גם מקדרה זו אין הערמה זו מועלת לו כלום כיון שאינו אוכל אלא כדי להתיר לו הבישוללח.
במה דברים אמורים כשאינו עושה כל המלאכה בבת אחת דהיינו שלאחר שנתן הקדרה אצל האש הוסיף בה בשר לצורך מחר ונמצא שהוא מוסיף במלאכהלט לצורך מחר ולפיכך אע"פ שמה שאוכל מקדרה זו ביו"ט עצמו הוא משתבח ומתעלה ע"י תוספת מלאכה זו אין שבח ועילוי זה מועיל כלום כיון שהוא בעצמו אינו צריך לשבח ועילוי זה כלל שהרי אינו צריך לאכול כלל מן קדרה זו ביו"ט ואינו אוכל ממנה אלא כדי להתיר לו לבשלה לצורך מחר אבל אם הוא עושה כל המלאכה בבת אחת דהיינו שמתחלה נתן כל הבשר בקדרה והעמידה אצל האש ונמצא בשעת עשיית המלאכה דהיינו עמידת הקדרה אצל האש היא נעשית כולה כאחתמ מותר להעריםמא ולומר אוכל מקדרה זו היום ואע"פ שאינו צריך כלל לאכילה זו אעפ"כ מותר לו לבשלה בשביל אכילה זו לפי שלא חלקה התורה במלאכת אוכל נפש בין שצריך לאכול בין שאינו צריך לאכול ואוכל וכיון שמה שיאכל ביו"ט הוא מבשל בבת אחת עם שאר הבשר שיאכל בחול ואינו מוסיף בשביל החול הרי זה היתר גמורמב.
ובלבד שלא יאמר בפיו שהוא מבשל שאר הבשר לצורך החולמג כיון שהיתר זה הוא ע"י הערמה שהרי באמת אינו צריך כלל לאכול מקדרה זו אבל אם אינו מערים כלל אלא באמת הוא צריך לקצת בשר שבקדירה זו מותר לומר בפה שהמותר צריך לו לחול כיון שאין כאן שום חשש איסור כלל שהרי הוא צריך למעט בשר ואותו המעט הוא מבשל בבת אחת עם שאר הבשר וגם אותו המועט משתבח ומתעלה על ידי שאר הבשרמד:
הערות
- לח. מ"א ס"ק ב, בדעת הגהות מיימוניות פ"א אות ו (לענין פת). רש"ל פ"ב סי' טו. הובא ב מ"א סי' תקז ס"ק יד. ט"ז סוף הסימן (שמשמע שפוסק כהגהות מיימוניות). ונתבאר בקו"א ס"ק א. וראה גם לקמן שם סי"ח. קו"א שם סק"ז. סי' תקו קו"א ס"ק ג ד"ה הנה.
- לט. במ"א ס"ק ב: מפני שצריך כל ככר טרחא. וראה קו"א ס"ק א, שעיקר הטעם הוא שמוסיף במלאכה.
- מ. ט"ז סק"ה (שהערמה מותרת בקדרה אחת). מ"א שם. וראה לעיל ס"ד, שזה מותר אפילו בבישול מים (שאינה משתבחת ע"י הוספת עוד מים).
- מא. תוס' דף יז , ב ד"ה ובלבד, בדעת רש"י שם ד"ה שלא (שבקדירה אחת מותר להערים). הגהות אשרי פ"ב סי' י. מ"א שם בשם כמה פוסקים.
- מב. ראה ר"ן (ט, ב) סוד"ה ומיהא. וראה מ"מ וציונים.
- מג. ט"ז סק"ה (כשנתבשל בבת אחת ומערים). וראה קו"א סק"א (ההוכחה שבזה מיירי הט"ז).
- מד. רש"ל ביש"ש פ"ב סט"ו (כשמתבשל בבת אחת). טור (כשמשתבח בשאר בשר).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.