א

הערות

1. א. משנה לא, סוע"א. טור ושו"ע ס"א.
2. ב. ברייתא וגמרא לא, ב ורש"י ד"ה סואר. רש"י ב, רע"ב ד"ה דתנן. טור ושו"ע שם.
3. ג. גמרא [ברייתא] לא, ב.
4. ד. תוס' ב, ב ד"ה אין. ב"י ד"ה ומ"ש אפילו. לבוש ס"א. מ"א סק"א.
5. ה. ולעיל שם סנ"ט (דמועיל כשחשב עליהם לשום תשמיש). וראה לעיל סי' רנט קו"א סוף סק"א (הטעם שמחשבה מועלת).
6. ו. משנה לא, סוע"א. טור ושו"ע שם.
7. ז. רש"י לא, ב ד"ה ולא.
8. ח. כדלעיל סי' תצה סי"ג.
9. ט. תוס' שם. טור. מ"א סק"ב.
10. י. ראה גמרא ל, ב (לענין סוכה שנפלה, שכשאינה רעועה מודה גם רבי שמעון שאסור). לעיל סי' שח סכ"ז (שמתוך שהוקצו מדעת האדם בבין השמשות כשהיה הכלי המוקצה שלם הוקצו לכל היום). סי' תצח סי"ח (בבכור), ולקמן סי' תקיג סי"ט (באפרוח). העו"ב תתסד ע' 41.
11. יא. גמרא ב, רע"ב. לפירוש התוס' שם ד"ה אין (שזה תלוי במחלוקת רבי שמעון ורבי יהודה במוקצה ונולד). טור ומ"א שם.
12. יב. גמרא ל, ב ורש"י ד"ה בסוכה (לענין סוכה רעועה שנפלה ביו"ט, דלקמן סי' תקיח ס"כ). ב"י ד"ה ומ"ש אבל.
13. יג. מ"א שם. וראה רמב"ם פ"ב הי"ב (שקורה שנשברה אסורה מטעם נולד). פר"ח ס"א. לקמן שם, ובקו"א שם סוף ס"ק ה (שמטעם נולד לא מהני אפילו אם התנה עליה מערב יו"ט). לעיל סי' תצט קו"א ס"ק ה ד"ה הנה מהר"צ (שמכאן מוכח שהמחבר והרמ"א אוסרים ביו"ט מטעם נולד).
14. יד. לעיל סי' תצה סוף סי"ג.