כב
כב בהמה שהיא חציה של ישראל וחציה של נכרי מותר לשחטה ביום טובקיב ואינו כשוחט גם בשביל הנכרי דכיון שאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטהקיג נמצאת כל השחיטה הוא צורך הישראלקיד ואפילו אם יש להם שתי בהמות בשותפות יכולין לשחוט שתיהןקטו שאי אפשר לחלוק שיטול זה אחד וזה אחד לפי שאי אפשר שיהיו שוות בכל העניינים שאם זו גדולה וכחושה וזו קטנה ושמינה אף שהן שוות בדמים יכול לומר אי אפשי ליקח כל חלקי בקטנה או אי אפשי ליקח כל חלקי בכחושהקטז.
אבל אם הם שוות לגמרי בכל הענייניםקיז וכל שכן אם הנכרי רוצה ליתן לו הגדולה והטובה אסור לשחוט את השניהקיח שהרי אפשר לו לחלק.
אבל מותר לו <(ב)> לשחוט אחד מהן ביו"ט ולחלק אותה עם הנכרי ואחר יו"ט יחלקו את השניה ואין אומרים ישחוט הישראל בהמה אחת לצרכו בלבד בלא שותפות הנכרי שהרי הן שוות לגמרי או שהנכרי רוצה ליתן הגדולה והטובה לפי שאין הישראל רוצה לשחוט בהמה שלימה לצרכו מפני שאינו צריך אלא לחציה ואם תהיה כולה שלו יפסד הבשרקיט:
הערות
- קיב. גמרא כא, א. טור ושו"ע סי"א.
- קיג. גמרא שם. ט"ז ס"ק י. משא"כ בעיסה, דלקמן סי' תקו סי"ב.
- קיד. ב"י שם ד"ה ומכל מקום.
- קטו. רא"ש פ"ב סי' יג. טור ושו"ע שם.
- קטז. ב"י שם. לבוש סי"א.
- קיז. ב"י ד"ה ומכל מקום. לבוש שם.
- קיח. מ"א סקכ"א.
- קיט. ב"י שם. לבוש שם בהגהה. משמעות המ"א שם. דלא כט"ז שם. וראה קו"א ס"ק ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.