טז
טז עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שמא נתרסקו אבריו ולכן צריך להשהותו מעת לעת ואחר כך ישחטנו ויבדוק אותו אחר השחיטה שמא נתרסקו איבריו הפנימייםעב כמ"ש בי"ד סי' נ"חעג ע"ש ואם כלה כבר המעת לעתעד מותר לשחטו ביו"ט ואין חוששין שמא ימצא טרפה ונמצא עשה מלאכה שלא לצורך יו"ט לפי שמעמידין אותו בחזקת היתרעה שרוב העופות הן כשריםעו ומזה הטעם מותר לשחוט בהמות ביו"ט אף במקום שהטרפות מצויות כל כך כמו הכשרותעז לפי שאנו הולכים אחר רוב בהמות שבעולם שהן כשרות.
ויש חולקין על זהעח ואומרים דבמקום שהטרפות מצויות כל כך כמו הכשרות אסור לשחוט בהמה ביו"ט וכן עוף שנדרס ברגלים שצריך בדיקה אסור לשחטו ביו"ט שמא ימצא טרפה ונמצא ששחט שלא לצורך יו"טעט ולפי דבריהם עגל שנולד ביו"ט אסור לשחטו ביו"ט אלא אם כן הפריס על גבי קרקעפ דשמא ע"י שנתרסק בבית הרחם שהוא צרפא ימצא בו טרפות גמורפב.
ואע"פ שהעיקר כסברא הראשונהפג מכל מקום יש להחמיר כסברא האחרונה ועכשיו נהגו העולם שלא לשחוט בהמה ביו"ט אפילו במקום שאין הטרפות מצוייןפד שמא תמצא טרפה ולפי שזהו חומרא יתירה לכן אם צריך לה ביו"ט יש להקל והוא הדין במקום הפסד כגון מסוכנתפה:
הערות
- עב. גמרא לד, א ורש"י (איבעיא דלא איפשטא). רמב"ם פ"ב ה"ד (לקולא) רא"ש פ"ד סי' טו. טור ו שו"ע ס"ח.
- עג. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם סעיף ג.
- עד. ט"ז סק"ז.
- עה. דרכי משה ס"ק ה. לבוש ס"ח.
- עו. לבוש שם. ב"ח ד"ה עוף.
- עז. ב"י ד"ה כתוב.
- עח. אור זרוע הל' יו"ט סי' שסד. הגהות אשרי פ"ד סי' טו. רש"ל ביש"ש פ"ד סי' יט. ט"ז סוף סק"ח.
- עט. ר"ן (יט, א) סוד"ה גרסי' (הב'). כלבו סי' נח (יט, ב), בשם בעל ההשלמה.
- פ. דרכי משה ס"ק ה. רמ"א ס"ה (אף לדעת המתירים). מ"א סקט"ז (שתלוי במחלוקת הנ"ל).
- פא. ראה חולין נא, סוע"א ואילך.
- פב. מ"א סק"י.
- פג. ב"י סוד"ה עוף.
- פד. רש"ל שם.
- פה. מ"א סוף סקט"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.