ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תעו מנהג אכילת צלי בליל פסח ובו ז' סעיפים:ה

ה

ה יש ליזהר שלא לאכול ולא לשתות בסעודה זו הרבה יותר מדאי^לד שלא יאכל האפיקומן באכילה גסה^לה דהיינו שאינו תאב כלל לאכול^לו שאז אינו עושה [מצוה] מן המובחר שאף שהאפיקומן הוא זכר לפסח והפסח היה נאכל על השובע דהיינו שהוא שבע כבר ולכן אוכלין האפיקומן אחר גמר כל הסעודה כמו שיתבאר בסי' תע"ז^לז מכל מקום צריך שיהא לו קצת תאוה לאכול^לח אבל כשאינו מתאוה כלל ואוכל הרי זו אכילה גסה ואין זו מצוה מן המובחר אבל מכל מקום יוצא ידי חובתו באכילה זו^לט.

אבל אם שבע כל כך עד שנפשו קצה באכילה מרוב שובעו אף שדוחק את עצמו לאכול אינו יוצא ידי חובתו באכילה זו שאכילה גסה כזו אינה נקראת אכילה כלל^מ כמו שיתבאר בסי' תרי"ב^מא:

הערות

לד. וראה גם בסידור: אוכל ושותה כדי צרכו, משמע ולא יותר מכדי צרכו (לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה אוכל).
לה. מהרי"ל סדר ההגדה. רמ"א ס"א.
לו. מ"א סק"ב.
לז. ס"א וס"ג.
לח. תוס' קז, ב ד"ה דילמא בשם ר"ת. ב"ח ריש סי' תעא. מ"א שם.
לט. כדעת ריש לקיש נזיר כג, א.
מ. תוס' שם, ובנזיר שם ד"ה פסח. מ"א סוף סק"ב.
מא. ס"ו. וראה גם לעיל סי' קצז ס"ט (שתלוי אם גרונו נהנה מהאכילה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.