ח
ח במקום שאין שם מנהג ידוע יכולין הבכורות לאכול על סעודת מצוהמו ומכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכהמז.
אבל במדינות אלו כבר נהגו להחמירמח לפיכך מי שרוצה לאכול על סעודת מצוה צריך להתיר לו על ידי שאלה וחרטהמט דכיון שהתענה פעם אחת בערב פסח והיה אז בדעתו לנהוג כן לעולם אף שאז לא היתה סעודת מצוה בעיר מכל מקום מן הסתם התענה על דעת המנהג וכיון שהמנהג הוא שלא לאכול על סעודת מצוה אם כן נעשה זה המנהג עליו כנדר כיון שהיה אז בדעתו לנהוג כן לעולם והמחמיר שלא לאכול אף על ידי שאלה וחרטה תבוא עליו ברכה.
אבל בעלי הברית דהיינו המוהל והסנדק ואבי הבןנ כיון שיום טוב שלהם הואנא יכולין לאכול (אף בלא שאלה וחרטה) על ידי שילוו התענית ויפרעו תענית אחרנב לאחר הפסחנג (או יתירו הנדרנד) על ידי שאלה וחרטה ומי שמתענה בעד בנו אף שאינו מבעלי הברית יכול לאכול על המילהנה על ידי שאלה וחרטה:
הערות
- מו. וכבר נתפשט המנהג להשתתף בסעודת מצוה של סיום מסכת ובזה נפקעה התענית (ראה לקו"ש חי"ז ע' 67. אוצר מנהגי חב"ד ניסן ע' פט-צ).
- מז. שו"ת מהר"ש הלוי או"ח סי' ג. עולת שבת.
- מח. מ"א שם.
- מט. משמעות הפר"ח ס"ב, והש"ך ביו"ד סי' ריד סק"ב.
- נ. חוט השני כה. אליה זוטא סק"ג. ח"י סק"ד. וראה גם לעיל סי' רמט ס"ז (לענין ערב שבת). לקמן סי' תצג ס"ד (לענין להסתפר בימי הספירה).
- נא. ראה שו"ע סי' תקנט ס"ט.
- נב. חוט השני שם. אליה זוטא שם. ח"י שם.
- נג. ראה לעיל סי' תכט ס"ט וסי"א.
- נד. ח"י שם.
- נה. אליה זוטא שם. ח"י שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.