טז
טז אפילו במקום שנהגו שלא לעשות לא נהגו מן הסתם אלא מהנץ החמה ואילך אבל קודם לכן מותרפב.
ואם יש מקום שיש בו מנהג קבוע בבירור לאסור אף קודם הנץ החמה אין זה מנהג חשוב כללפג וכל מי שבא לשם ממקום אחר אף שדעתו להשתקע שם לא חלה עליו חומרא זו וכיוצא בה מחומרות שאין להם מנהג הגון ולא נקבעו בעיר על פי תלמיד חכם אלא העם החמירו כן מעצמםפד ומכל מקום צריך ליזהר שלא להקל בפני המון עםפה שלא ילמדו ממנו לזלזל באיסוריןפו ויבואו על ידי כן לזלזל בשאר איסורין שהן אסורין מן הדיןפז אבל בפני תלמיד חכם רשאי להקלפח.
אבל התלמיד חכם עצמופט כיון שהוא מאנשי אותה העיר אסור לו להקל אפילו בינו לבין עצמו דכיון שבני העיר יודעים שדבר זה מותר הוא מן הדין ואף על פי כן נהגו להחמיר הרי חומרא זו כנדר על כל אנשי העיר ואינה ניתרת אלא בשאלה וחרטהצ כמו שנתבאר ביורה דעה סי' רי"דצא:
הערות
- פב. משנה נה, א כבית הלל. ברייתא ב, ב כרבי יהודה. מ"א סק"ה. וראה מ"מ וציונים.
- פג. פר"ח ס"ג ד"ה ואף.
- פד. תוס' נא, א ד"ה אי. רא"ש פ"ד סי' ג בסופו.
- פה. תוס' שם. רא"ש שם. ש"ך יו"ד סי' ריד סק"ז.
- פו. ראה רש"י נא, א ד"ה דסרכי. ש"ך שם.
- פז. ראה ר"ן שם (יז, א) ד"ה תניא. ב"י יו"ד סי' ריד.
- פח. תוס' שם. רא"ש שם. ש"ך שם.
- פט. פר"ח ס"ד ד"ה הכלל העולה. ב"ח ביו"ד סי' ריד . ש"ך שם .
- צ. רא"ש שם. מרדכי רמז תרב.
- צא. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.