ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תסז דין חטים שנפל עליהם מים ותבשיל שנמצא בתוכו חטה ובו ס"ה סעיפים:נט
נט
נט אם נמצאת חטה בקועה בפסח בתרנגולת צלויה או בשאר בשר צלי צריך להסיר מקום פעפועה לפי אומד הדעתשסו ומן הסתם אינה אוסרת יותר מכדי קליפהשסז שהחטה היא קטנה וכחושה ופליטתה מועטתשסח.
במה דברים אמורים בצלי כחוששסט אבל אם הוא שמן במקום מגעה של החטהשע כולו אסור אפילו להשהותו או למוכרושעא ועכשיו שאין אנו בקיאין בין כחוש לשמן אף אם הוא כחוש יש לאסור כולושעב אף אם לא נתבקעה החטה אלא שנתרככהשעג ומכל מקום בהפסד מרובה או במקום מניעת שמחת יו"ט יש לסמוך על בקיאתינו אם הוא כחוש להתירו אפילו באכילה לאחר שיסיר ממנו כדי קליפהשעד כמו שיתבאר ביורה דעה סימן ק"השעה:
הערות
- שסו. רא"מ ביראים השלם סוס"י נב. רא"ש פ"ב סי' כה. טור ושו"ע סט"ו.
- שסז. כדלקמן סס"א וש"נ. מ"א ס"ק לז . וכ"ה לקמן סס"א. וראה לעיל סי' תמז סוף סכ"ב. מנחת פתים יו"ד סי' קה ס"ד.
- שסח. משא"כ בשאר דבר הכחוש צריך כדי נטילה, כדלעיל שם ס"ה.
- שסט. מ"א ס"ק לד. ח"י ס"ק נ.
- שע. כדלעיל סנ"א (במליחה) וש"נ.
- שעא. ראה לעיל סנ"א (במליחה) שמותר להשהותו או למוכרו, ובמקום הפסד מרובה אף לאכלו, משא"כ כאן (בצלי) שגם הדעה הב' דלעיל שם מודה ששמנונית הבשר מפטם את הציר הנבלע בו ומפעפע בכל החתיכה.
- שעב. כדלעיל שם וש"נ.
- שעג. כדלעיל שם.
- שעד. תשובת מהר"ם פאדווא בשו"ת רמ"א סי' צ. תורת חטאת כלל לח אות ב. דרכי משה יו"ד סי' קה ס"ק יב. רמ"א שם ס"ט (במליחה). וראה מנחת יעקב סי' לח סוף ס"ק יד.
- שעה. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה רמ"א שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.