נא
נא במה דברים אמורים כשהבשר הוא כחוש אבל אם הוא שמן במקום מגעה של החטהשיג הרי כל אותה החתיכה שנמצאת החטה עליה אסורה אפילו להשהותה או למוכרה לנכרישיד לפי ששמנונית הבשר מפטםשטו את הציר הנבלע בושטז ונעשה כאלו הוא עצמו שמן ואזי הוא מפעפע ומתפשט ונבלע בכל אותה החתיכה שכן דרך השומן לפעפע כשהוא רותח והציר הוא כרותח.
ויש חולקין על זהשיז ואומרים שאין כח בשמנונית הבשר לפטם את הציר הנבלע כיון שהשמנונית הוא צונן ואף שהוא מלוח והמלוח דינו כרותח מכל מקום אינו כרותח ממש לענין זה שיהא בו כח לפטם את הציר הנבלע בו וכן עיקר.
ומכל מקום אם אין הפסד מרובה ולא מניעת שמחת יום טוב יש לחוש לסברא הראשונה שלא לאכלו בפסח אבל יכול להשהותו לאחר שהסיר ממנה כדי קליפה או למוכרו לנכרישיח ועכשיו שאין אנו בקיאין בין בשר כחוש לשמן כמו שנתבאר בסי' תמ"זשיט אף אם אותה חתיכה שנמצאת החטה עליה היא כחושה כולה אין לאכלה בפסח אפילו אם אין החטה בקועה אלא שנתרככהשכ אלא אם כן יש שם הפסד מרובהשכא כגון שהוא ענישכב והיא חתיכה גדולה וחשובה או שיש שם מניעת שמחת יו"ט שאז יש להתירה לאחר שיסיר כדי קליפה:
הערות
- שיג. ב"ח יו"ד סי' קה ד"ה ומ"ש רבינו אבל, בדעת הטור. ש"ך שם ס"ק יט (וכ"ה לקמן סנ"ט בצלי, ולעיל סי' תמז ס"ו). וכדלקמן בסמוך שמפטם רק את הציר הנבלע בו (בכדי קליפה, בלי הפיטום. וכ"ה לעיל שם). וכדלקמן סנ"ב שהציר הבלוע בחתיכה שנתפטם אינו יכול לפעפע מחתיכה לחתיכה (וכ"ה לעיל סי' תסא סי"ח).
- שיד. שלדעה זו דינה כבישול, שאסור להשהותה ולמכרה, כדלעיל סי' תמז ס"א-ב.
- שטו. גמרא עו, רע"ב (לענין ריח). טור ושו"ע יו"ד סי' קה ס"ה (לענין צלי). שו"ע יו"ד סי' ע ס"ד (אף לענין מליחה). ט"ז כאן ס"ק יט.
- שטז. ב"ח וש"ך שם. וכ"ה לעיל סי' תמז ס"ו.
- שיז. מהרש"ל בהגהותיו לטור סי' קה (בדעת הטור. וראה לקמן סנ"ג – דעת עצמו). הובא בב"ח שם ס"ט ד"ה ומ"ש רבנו אבל. ש"ך שם ס"ק כח, ובנקודת הכסף לט"ז שם ס"ק י. ט"ז שם ס"ק כו, וכאן ס"ק יט.
- שיח. ט"ז ס"ק כ. ח"י ס"ק מח.
- שיט. סעיף ז. וראה גם סי' תנא סס"ו לענין לפטם.
- שכ. ט"ז שם.
- שכא. כדלעיל בסמוך, שבזה יש לסמוך על המתירים אף בנתבקעה ואף בבשר שמן. וראה לקמן סנ"ט שבהפסד מרובה יש לסמוך על בקיאתינו בבשר כחוש אף בצלי. וראה יגדיל תורה (נ.י.) ה ע' עז.
- שכב. שו"ת מהר"י מינץ סי' טו ד"ה אשר שאלת מע"ש. הקדמת תורת חטאת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.