מ
מ וכן כרוב מליח הכבוש בחבית ונטל מעט ציר מן החבית לתוך הקערה ונמצאת חטה בקועה בקערה הכרוב שבחבית מותר שאנו תולין שלתוך הקערה נפלה ולא היתה מעולם בחביתרנד שאין מחזיקין איסור ממקום למקום.
אבל אם נמצאת חטה בקועה בחבית לאחר שנתן ממנה לתוך הקערה גם הכרוב שבקערה אסור שמחזיקין איסור מזמן לזמן ושמא היתה החטה בחבית קודם שנתנו ממנה לקערה ונאסר אז כל מה שבחביתרנה אף להאומריםרנו שחמץ בפסח אינו אוסר בצונן שיש לחוש שמא נכבשה החטה מעת לעת בתוך החבית וכל הכבוש מעת לעת הרי הוא כמבושלרנז.
ואין להתיר מה שבקערה מכח ספק ספיקא שמא עתה נפלה החטה לתוך החבית לאחר שכבר נתן ממנה לתוך הקערה ואם תמצא לומר קודם לכן נפלה שמא לא שהתה שמה מעת לעת דכיון שמחזיקין איסור מזמן לזמן אנו אומרים שחטה זו שנמצאת עתה בחבית כבר היתה שם בחבית מזמן מרובה יותר ממעת לעת וממילא נאסר גם מה שנתנו ממנה לתוך הקערה בתוך זה הזמן ואין כאן ספק ספיקא כללרנח:
הערות
- רנד. שו"ת מור"ם מלובלין סי' עח. הובא במ"א ס"ק טז (לקח כרוב. וראה לקמן סמ"ב).
- רנה. מ"א שם.
- רנו. לעיל סכ"ט.
- רנז. מהר"ם שם (כבוש כמבושל). מ"א סוף ס"ק יט (אם יש לספק שנשרה מעת לעת). וראה לעיל סי' תמז סכ"ח, שהמים (שכובשים בהם הכרוב) מבטלין את חריפות הציר, ואינו מפליט אלא כשכבוש מעת לעת.
- רנח. ראה מ"מ וציונים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.