לט
לט אבל מחזיקין איסור מזמן לזמן במקום אחדרמח כגון מי שחתך עיסה גדולה למצות הרבה וחלקן לבני אדם הרבה ונתפזרו איש למקומו לעשותן ומצה אחת הותיר בידו באותו מקום שחתך את העיסה ונמצאת בה חטה כולם אסורות שאנו חוששין שמא היתה בה החטה קודם לכן כשהיו עדיין כל המצות מחוברות עמה קודם שנחתכו ממנה ונאסרו כולםרמט.
ומכל מקום אם אין החטה בקועה אף על פי שנתרככה יש להתיר למכור שאר המצות לנכרי כיון שיש כאן הרבה צדדים להקל שמא לא נתחמצה החטה ושמא נפלה שמה לאחר שנחתכו שאר המצותרנ ומכל מקום אין זה ספק ספיקא גמור להתירם אף באכילה לפי שהספק שמא לא נתחמצה הוא ספק מחמת חסרון ידיעה דכיון שנתרככה אין אנו בקיאין אם היא ראויה להתבקע אם לאו כמו שנתבאר למעלה וכל ספק שהוא מחמת חסרון ידיעה אינו נקרא ספק כללרנא כמו שנתבאר ביורה דעהרנב ואינו מועיל אלא להתיר המכירה לנכרי לפי שיש מתירין אפילו בחטה בקועהרנג:
הערות
- רמח. כדלעיל סל"ב, שכל האיסורין כשעת מציאתן למפרע ואומרים כאן נמצא כאן היה קודם לכן. וראה גם לקמן ס"מ וסמ"ד וס"נ. יו"ד סי' יח קו"א ס"ק ה. פס"ד צמח צדק (לה, א).
- רמט. מ"א ס"ק טז.
- רנ. ט"ז ס"ק טו.
- רנא. ט"ז סוף ס"ק יד. מ"א סוף ס"ק טז. וראה גם ב"ח ס"ט ד"ה ולענין הלכה. הובא בט"ז ס"ק יז. לקמן יו"ד סי' קצ ס"ק צז. וראה לעיל סל"א וסל"ג, ולקמן סמ"א, כשיש לומר שלא נתרככה עד עתה, שהוא ספק גמור.
- רנב. סי' צח ס"ג. ט"ז שם ס"ק ו. ש"ך שם ס"ק ט.
- רנג. ט"ז ס"ק טו. וכ"ה לעיל סוף סל"ג. וראה לעיל סכ"ו שבהפסד מרובה מותר למכור בכל אופן. וראה פס"ד צמח צדק לה, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.