כה
כה חטה או שעורה שנמצאת בתבשיל בפסח אם היא מבוקעת ממש כל התבשיל אסורקלב אפילו בהנאהקלג שחמץ בפסח במשהו אבל אם אינה מבוקעת ממש אע"פ שנתרככה והיא קרובה להתבקע יש מתיריןקלד התבשיל אפילו באכילה אם יש בו ששים כנגדהקלה דכיון שלא נתבקעה עדיין אינה חמץ ודאי אלא ספק ולא החמירו לאסור במשהו אלא בחמץ ודאיקלו כמו שנתבאר למעלהקלז.
ויש חולקין על זהקלח ואומרים שכל דגן שנתרכךקלט במים כל כך עד שהוא ראוי להתבקע הרי זה חמץ ודאי מן התורהקמ אע"פ שלא נתבקע עדיין לפי שבודאי יבא לידי חימוץ תיכף ומידקמא ולפי שעכשיו אין אנו בקיאין מה נקרא ראוי להתבקע לפיכך כל שנתרככה החטה אע"פ שלא נתבקעה נאסר כל התבשילקמב אפילו בהנאהקמג ואם נתערב משהו מתבשיל זה לתבשילין אחרים כולם נאסריםקמד בהנאה וגם כל הכליםקמה ששימשו בתבשילין אלו בעודן חמין שהיד סולדת בו צריך להצניען עד לאחר הפסח כמו שנתבאר בסי' תמ"זקמו בחמץ ודאי ע"ש וכן המנהג פשוט במדינות אלוקמז ואין לשנות ומכל מקום אם יש שם הפסד מרובה יש לסמוך על סברא הראשונה להתיר התערובת בהנאהקמח או להשהותו עד אחר הפסח לאחר שיסיר משם את החטה ויבערנהקמט.
וכל זה כשנפל לתוך התבשיל חטה או שעורה מרוככת או שנתרככה בתוך התבשיל אבל אם לא נתרככה אינה אוסרת כלל את התבשיל אפילו באכילהקנ:
הערות
- קלב. רמב"ם פ"ה ה"ח. שו"ע ס"ט.
- קלג. כדלעיל סי' תמז ס"א וש"נ.
- קלד. רי"ף פ"ב (יב, א). רמב"ם שם. רא"ש פ"ב סי' כה. טור ושו"ע שם.
- קלה. מ"א ס"ק יב. פר"ח ריש ס"ט.
- קלו. רי"ף שם. מ"א ופר"ח שם.
- קלז. סעיף ז.
- קלח. ס' התרומה סי' נה בשם רבו. מרדכי רמז תקעא.
- קלט. כדלקמן בסוף הסעיף וש"נ.
- קמ. ראה פר"ח ס"ט ד"ה ומ"ש אוסרים, וח"י ס"ק כו (שהמחמירים פוסקים כמר עוקבא). וראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' נד. וראה לעיל סי' תמו ס"ד, וקו"א שם סוף ס"ק א, שלדעה הא' דלקמן סל"ה, גם כאן אינה חמץ ודאי, אפילו בנתבקעה.
- קמא. כדלעיל ס"א (בנתבקע, ולדעת מר עוקבא – אף בקרוב להתבקע).
- קמב. מרדכי שם.
- קמג. משמעות הט"ז ס"ק טו. הובא בח"י ס"ק כו.
- קמד. רוקח סי' רפח (בנתבקע). ב"ח סוף ס"ה ד"ה ומ"ש והני מילי (אף בלא נתבקעו). מ"א ס"ק יג.
- קמה. רוקח שם. הגהות מיימוניות פ"ה ה"ח אות ז (בנתבקעו). ב"ח ומ"א שם (אף בלא נתבקעו).
- קמו. סעיף ג (שכלי חמץ צריך להצניע) וסי"ז (שגם בתערובת משהו נאסר הכלי).
- קמז. דרכי משה ס"ק ו. רמ"א ס"ט. ב"ח ומ"א שם. וכ"ה לעיל ס"ז (בנתערב בדגן אחר).
- קמח. ח"י ס"ק כו. ואם יש עוד ספק להקל, ראה לקמן סל"א-ג אם אפשר לסמוך על סברא הראשונה.
- קמט. רמב"ם שם. שו"ע שם.
- קנ. ב"ח ס"ח ד"ה ומ"ש ולא נהירא. ט"ז ס"ק י. ח"י סוף ס"ק כו. וראה לעיל ס"ב, שבזה לדברי הכל לא נאסרה (אפילו להשהותו) אלא מספק.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.