טז
טז וכל זה בסתם מקומות אבל במקומות שידוע בבירור שאין דרך לערב בדבש שום קמח יש להתיר שם אפילו הדבש שהובדל מהשעוה אף לאכלו בעינופה.
ובמקומות שידוע שדרך הנכרים לערב הרבה קמח בדבשפו עד שיש לחוש בדבש שהובדל מהשעוהפז שמא עירבו בו כל כך קמח עד שאין בהדבש ששים כנגדופח אין לעשות ממנו משקה אפילו קודם הפסחפט.
אבל מותר להשהותו עד לאחר הפסחצ ואם נפל לתוך התבשיל בפסח הרי הוא מתבטל אפילו בפחות מששים אם יש שם הפסד מרובה או מניעת שמחת יו"טצא לפי שיש לסמוךצב על האומריםצג שכל איסור שנופל לתוך הדבש ונתהפך להיות דבש נפקע איסורו ממנו והרי הוא היתר גמור.
ומכל מקום אין לסמוך על סברא זו להקל אלא כשאין ידוע בבירורצד שעירבו קמח חמץ בדבש זה שרוצה להשהותו או בדבש זה שנפל ממנו לתוך התבשיל שיש בדבש זה הרבה צדדים להקלצה בלא סברא זו שמא לא עירבו בו קמח כלל ואם תמצא לומר עירבו שמא הקמח הוא מחטים שלא נרחצו ואם תמצא לומר נרחצו שמא לא נתחמצו שאף ששהו החטים הרבה במים אינן חמץ ודאי אלא ספק כמו שנתבאר למעלהצו אבל אם ידוע בבירור שעירבו קמח חמץ (עיין סי' תנ"גצז) אף שנתהפך לדבש אסור להשהותוצח ואם נפל לתוך התבשיל אוסר תערובתו במשהו אף במקום הפסד מרובה ומניעת שמחת יו"ט:
הערות
- פה. אליה זוטא ס"ק ג (זה הענין והטעם משתנה לפי המדינות). ח"י ס"ק יז.
- פו. שם .
- פז. שם .
- פח. שיירי כנסת הגדולה הגב"י אות ח.
- פט. מ"א ריש ס"ק ז (בכלים קטנים). וראה לעיל סי"ד שהקמח מתבטל במשקה בס'. ולעיל סי' תמב ס"ה, שאסור לבטל לכתחלה כדי לאכלו בפסח.
- צ. ח"י ס"ק טז (אפילו ידעינן). אליה רבה ס"ק ז (כשלא נודע בבירור).
- צא. ח"י ס"ק טז (אפילו ידעינן). אליה רבה ס"ק ז, ופרי מגדים א"א ס"ק יא (כשלא נודע בבירור). ובלא הפסד מרובה, ראה מ"א ס"ק יא שהרמ"א סוף ס"ח אוסר. וראה לקמן ריש סי"ח.
- צב. ח"י שם.
- צג. הרב רבנו יונה ברכות פ"ו (לא, ב) ד"ה ורבנו. הובא בשו"ת הרא"ש כלל כד סי' ו. וראה סדר ברכת הנהנין פי"א ה"ה (ב' הדעות) וש"נ.
- צד. אליה רבה שם.
- צה. כדלקמן ס"כ (בצוקר).
- צו. סעיף ב.
- צז. סעיף יח (דין קבוע ודין סולת נקיה).
- צח. ירושלמי ספ"ב (דבש מזוייף בסולת צריך לבער).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.